Хазан в Амиде и ответ «амен»

Орах Хаим · симан 124 · лист 8 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכֵן בְּקַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה וּ“בָרְכוּ”, כָּל שֶׁלֹּא סִיְּמוּ רֹב הַצִּבּוּר — עוֹנֶה עִמָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּלוּם מִפִּי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (וְלַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה אֲפִלּוּ סִיְּמוּ רֻבָּן, כָּל שֶׁנִּשְׁאֲרוּ ט׳ עִמּוֹ שֶׁהֵם עֲשָׂרָה עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה). וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְחֻיָּב בְּדָבָר אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּעֲנִיָּה עַד שֶׁיִּשְׁמַע, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ נִקְרָא מְחֻיָּב בַּדָּבָר לְעִנְיַן זֶה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁמְּחֻיָּב לְאָמְרוֹ אַף בְּיָחִיד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה וּ“בָרְכוּ”:
יבוְלֹא יַעֲנֶה אָמֵן קְצָרָה, אֶלָּא אֲרֻכָּה קְצָת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לוֹמַר “אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן”, כִּי זֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל אָמֵן וְהֵם רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהּ.
וְלֹא יַאֲרִיךְ בָּהּ יוֹתֵר מִדַּאי, לְפִי שֶׁאֵין קְרִיאַת הַתֵּבָה נִשְׁמַעַת כְּשֶׁמַּאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי. וְאִם יֵשׁ קְצָת מֵהָעוֹנִים שֶׁמַּאֲרִיכִים יוֹתֵר מִדַּאי — אֵין צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹ שְׁאָר הַמְבָרֵךְ לְהַמְתִּין עֲלֵיהֶם, אִם בְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ הִיא בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה עַל הַכֹּל לִשְׁמֹעַ. אֲבָל אִם מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן — צָרִיךְ לְהַמְתִּין אַף עַל הַטּוֹעִים וּמַאֲרִיכִים בְּאָמֵן, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן גַּם הֵם:
יגהָעוֹנֶה אָמֵן — לֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מֵהַמְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: “גַּדְּלוּ לַה׳ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו”:
ידמִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא אָמַר “יַעֲלֶה וְיָבוֹא” בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּשְׁבִילוֹ — יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה שֶׁיְּכַוֵּן דַּעְתּוֹ וְיִשְׁמַע מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר כָּל י״ח בְּרָכוֹת מֵרֹאשׁ עַד סוֹף כְּאָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְעַצְמוֹ וְלֹא יַפְסִיק וְלֹא יָשִׂיחַ וּפוֹסֵעַ ג׳ פְּסִיעוֹת לְאַחֲרָיו, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל אֶלָּא שֶׁשָּׁכַח מִלְּהַזְכִּיר — הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּקִי.
אַךְ אֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לִשְׁמֹעַ מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף (וְשֶׁמָּא לְבָבוֹ יִפְנֶה וְלֹא יִשְׁמַע מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֵיזֶה דָּבָר הַמְעַכֵּב בַּתְּפִלָּה), לָכֵן מוּטָב לְהִתְפַּלֵּל בְּעַצְמוֹ: