Виды хлеба и благословение на них

Орах Хаим · симан 168 · лист 3 из 16
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְהוּא שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִפַּת נָכְרִים, אֲבָל הַנִּזְהָר מִמֶּנָּה — לֹא יִבְצַע מִמֶּנָּה בְּשׁוּם עִנְיָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ נִזְהָר מִמֶּנָּה — רַשַּׁאי לִבְצֹעַ מִמֶּנָּה אִם הִיא נְקִיָּה וַחֲבִיבָה עָלָיו, שֶׁאִסּוּר פַּת שֶׁל נָכְרִים הוּא אִסּוּר קַל, וְהִתִּירוּהוּ מִשּׁוּם חִבּוּב מִצְוָה, שֶׁיְּבָרֵךְ עַל הֶחָבִיב עָלָיו, וְיֵשׁ לְסַלֵּק הַפַּת שֶׁל נָכְרִים מִן הַשֻּׁלְחָן עַד לְאַחַר בִּרְכַּת “הַמּוֹצִיא”.
וְאִם מֵסֵב עִמּוֹ אוֹרֵחַ שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִפַּת שֶׁל נָכְרִים וְהֵבִיא עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן פַּת שֶׁל נָכְרִי נְקִיָּה, כֵּיוָן שֶׁהָאוֹרֵחַ חָפֵץ לֶאֱכֹל הַיָּפֶה שֶׁל נָכְרִים, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל בְּלֹא בְּרָכָה, וּבִרְכָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל בַּעַל הַבַּיִת לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ מִמֶּנּוּ — הֻתְּרָה גַּם לְבַעַל הַבַּיִת לִבְצֹעַ עָלֶיהָ מִשּׁוּם חִבּוּב מִצְוָה. וְכֵיוָן שֶׁהֻתַּר לוֹ לִבְצֹעַ — הֻתַּר לוֹ לְכָל סְעוּדָה זוֹ, שֶׁאֵינוֹ כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁיְּבָרֵךְ עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ יִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הֶחָשׁוּב וְחָבִיב אֶלָּא כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה, וּבַעַל הַבַּיִת זֶה שֶׁנִּזְהָר מִפַּת שֶׁל נָכְרִים אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכֹל כְּלָל מִמֶּנָּה, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאִם לֹא הָיָה נִזְהָר מִמֶּנָּה הָיְתָה חֲשׁוּבָה וַחֲבִיבָה לוֹ, אֶלָּא שֶׁהָאִסּוּר מוֹנְעוֹ מִמֶּנָּה, לָכֵן אִם יִמְצָא עִלָּה שֶׁיּוּכַל שֶׁיֹּאכְלֶנָּה בְּהֶתֵּר, כְּגוֹן כָּאן שֶׁיְּחַבֵּב בָּהּ הַמִּצְוָה — הִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, כִּי כָּל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין תְּלוּיָה בַּחֲבִיבוּת, שֶׁעַל חֲבִיבוּת הֲנָאָתוֹ הוּא מְבָרֵךְ וּמְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל אִם בְּלֹא אִסּוּר פַּת שֶׁל נָכְרִים אֵינָהּ חֲשׁוּבָה עָלָיו מִפַּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל — צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל פַּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ נִזְהָר מִפַּת שֶׁל נָכְרִים, וְאֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל כָּל הַסְּעוּדָה אֶלָּא פַּת שֶׁל נָכְרִי כִּי הִיא נְקִיָּה, וּבְנֵי בֵּיתוֹ אוֹכְלִים פַּת שֶׁאֵינוֹ נְקִיָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁתֵּי הַלֶּחֶם מֻנָּחִים לְפָנָיו — צָרִיךְ לִבְצֹעַ עַל שֶׁל נָכְרִים הַנְּקִיָּה, הוֹאִיל וְאֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל אֶלָּא מִמֶּנָּה וְהִיא חֲבִיבָה עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי בֵּיתוֹ יֹאכְלוּ מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל — אֵין זֶה כְּלוּם, הוֹאִיל וְהוּא הַבּוֹצֵעַ:
זבִּרְכַּת “הַמּוֹצִיא” אֵין לָהּ שִׁעוּר, שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכֹל אֶלָּא פֵּרוּר פָּחוֹת מִכַּזַּיִת — צָרִיךְ לְבָרֵךְ “הַמּוֹצִיא”. וְלֹא נָתְנוּ שִׁעוּר כַּזַּיִת אֶלָּא בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּשְׁאָר בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת, אֲבָל לֹא בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ בְּלֹא בְּרָכָה.