Благословение на вино в трапезе

Орах Хаим · симан 174 · лист 3 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דבֵּרַךְ עַל יַיִן — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁאָר מַשְׁקִין לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁיַּיִן פּוֹטֵר כָּל מִינֵי מַשְׁקִים, בֵּין בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה בֵּין בִּשְׁאָר פְּעָמִים, לְפִי שֶׁהַיַּיִן הוּא עִקַּר מַשְׁקֶה וְהוּא רֹאשׁ לְכָל מִינֵי מַשְׁקִין, לָכֵן הוּא עִקָּר לְעִנְיַן בְּרָכָה וְכֻלָּן טְפֵלִים אֵלָיו. וְהוּא שֶׁהָיוּ הַמַּשְׁקִין לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַיַּיִן (אוֹ שֶׁהָיָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם).
וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ קוֹבֵעַ עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן, אֶלָּא שׁוֹתֶה יַיִן מְעַט לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, וְשׁוֹתֶה מַשְׁקִין הַרְבֵּה אַחַר כָּךְ — נִפְטָרִים בְּבִרְכַּת הַיַּיִן (אִם הָיָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר):
האִם שָׁתָה יַיִן לִפְנֵי הַסְּעוּדָה, אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁקָּבַע עַצְמוֹ לַסְּעוּדָה — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, שֶׁנִּפְטַר בְּבִרְכַּת הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעוּדָה, אֶלָּא אִם כֵּן לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ תְּחִלָּה לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ. אֲבָל בִּסְתָם אֵינוֹ נִקְרָא נִמְלָךְ, כִּי רְגִילוּת הוּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּסְּעוּדָהד אֲפִלּוּ בְּחֹל לִשְׁרוֹת הָאֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו. וְלָכֵן הַמַּבְדִּיל עַל שֻׁלְחָנוֹ, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לִסְעוּדָתוֹ וּבִמְקוֹם סְעוּדָה — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּין הַבְדָּלָה הוֹאִיל וְאֵינוֹ בָּא לִשְׁתִיָּה אֶלָּא לְמִצְוָה — אֵינוֹ פּוֹטֵר הַיַּיִן שֶׁבַּסְּעוּדָה, אֶלָּא אִם כֵּן הִבְדִּיל עַל שֻׁלְחָנוֹ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ אַחַר שֶׁקָּבַע עַצְמוֹ לַסְּעוּדָה עַל הַשֻּׁלְחָן, אוֹ אַחַר שֶׁנָּטַל יָדָיו,ה שֶׁנְּטִילַת יָדַיִם הִיא הַתְחָלַת קְבִיעוּת הַסְּעוּדָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָשַׁב בַּשֻּׁלְחָן עֲדַיִן, וַאֲפִלּוּ נָטַל יָדָיו וְהִבְדִּיל בְּחֶדֶר אַחֵר (וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר).
וְיֵשׁ לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, שֶׁכְּשֶׁמַּבְדִּיל קֹדֶם שֶׁקּוֹבֵעַ עַצְמוֹ לִסְעוּדָה — יְכַוֵּן שֶׁלֹּא לִפְטֹר בִּבְרָכָה זוֹ הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה. וּבְדִיעֲבַד שֶׁלֹּא כִּוֵּן לְכָךְ — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
אפילו בחול כו׳. רא״ש פרק ערבי פסחים, ט״ז סי׳ רצ״ט. ולא ס״ל דרא״ש לשיטתיה אזיל, עיין סי׳ קע״ח ס״ה, אלא שאני התם דהוי הבדלה מילתא אחריתא לכולי עלמא בכהאי גונא, כמו שכתב הט״ז שם. וכן משמע ברשב״א והג״מ דפשיטא דבעיא מקום סעודה לכולי עלמא בהבדלה, דאם לא כן מי הזקיקם לירד למחלוקת שאין כאן מקומה, וא״צ כלל לכוונתם שם:
שנטילת ידים היא כו׳. כן הוא כוונת התוס׳ דמהאי טעמא א״צ לברך לאחריו, אף שלא שייך כאן אי אפשר לאכילה כו׳, מכל מקום לא גרע מפירות שבתוך הסעודה, דהא לא ס״ל כרשב״א שפירש הטעם משום דבאים לגרור וכהרא״ה במ״א ס״ק י״א, ונטילת ידים הוי ליה התחלה כמ״ש בסי׳ רל״ב. אבל קודם נטילה צריך לברך מיד ולא להמתין עד שיגמור לשתות יין שבתוך המזון, שאין לקבוע סעודה קודם ברכה אחרונה שמחוייב כבר. משא״כ בתוספות ד״ה בא להם כו׳. עיין תוספות סד״ה ורב ששת ודו״ק: