Плоды дерева

Орах Хаим · симан 202 · лист 9 из 16
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְהוּא שֶׁאֵין עִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל הַמָּרָק לְבַדּוֹ, אֲבָל אִם עִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל הַמָּרָק, בֵּין בְּמִינֵי קִטְנִיּוֹת בֵּין בְּמִינֵי דָּגָן — מְבָרְכִין עָלָיו “שֶׁהַכֹּל” אַף אִם אוֹכֵל גַּם כֵּן הַתַּבְשִׁיל עִמּוֹ, וְאֵין הַמָּרָק טָפֵל אֵלָיו כְּלָל וְאֵינוֹ נִפְטָר בְּבִרְכָתוֹ. אֶלָּא לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב רָאוּי לְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל הַמָּרָק וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ מְעַט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ עַל הַתַּבְשִׁיל אִם הוּא מִין דָּגָן. אֲבָל אִם הוּא מִמִּינֵי קִטְנִיּוֹת לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָפֵל אֶל הַמָּרָק וְנִפְטָר בְּבִרְכָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִילוֹ, וְכֵן בְּפֵרוֹת שֶׁעִקַּר בִּשּׁוּלָם לְצֹרֶךְ הַמָּרָק.
אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹת אַף אִם נִתְבַּשְּׁלוּ לְצֹרֶךְ הַמָּרָק, כְּגוֹן לִשְׁתּוֹתָם לִרְפוּאָה — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת הַיְרָקוֹת, כֵּיוָן שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְבַשְּׁלִים אוֹתָם לַאֲכִילָה, וְאָז הַמָּרָק בָּטֵל לְגַבֵּי תַּבְשִׁיל — לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכַּת הַמָּרָק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁבִּשְּׁלָם לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶם (כִּי בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם.
וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמָרָק שֶׁל שְׂעוֹרִים שֶׁמְּבַשְּׁלִים לְחוֹלֶה, שֶׁאֵין לוֹמַר בָּהֶם כָּל כָּךְ בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם שֶׁמְּבַשְּׁלִים לַאֲכִילָה וְהַמָּרָק בָּטֵל לְגַבֵּי הַתַּבְשִׁיל, שֶׁהֲרֵי הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם עוֹשִׂים דַּיְסָא מִשְּׂעוֹרִים שֶׁהִיא בְּלֹא מָרָק כְּלָל, וְהַרְבֵּה אֵין מְבַשְּׁלִים אוֹתוֹ כְּלָל אֶלָּא עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ פַּת. וְכֵן מִינֵי קִטְנִיּוֹת, הַרְבֵּה עוֹשִׂים מֵהֶם כְּעֵין דַּיְסָא בְּלֹא רֹטֶב כְּלָל, וְהַרְבֵּה עוֹשִׂים מֵהֶם פַּת, וְהַרְבֵּה אוֹכְלִים חַיִּים. וְכֵן פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּם לְהֵאָכֵל חַיִּים, וְגַם הַיְבֵשִׁים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהֵאָכֵל חַיִּים — הַרְבֵּה שׁוֹרִין אוֹתָם לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים בְּאַגָּסִים יְבֵשִׁים וּבְצִמּוּקֵי עֲנָבִים. לְפִיכָךְ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם “שֶׁהַכֹּל” לְדִבְרֵי הַכֹּל).
וּמִינֵי זְרָעִים שֶׁאֵינָם נֶאֱכָלִים לְאַחַר בִּשּׁוּלָם אֶלָּא שׁוֹלְקִין אוֹתָם לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶם, כְּגוֹן הַשֶּׁבֶת (שֶׁקּוֹרִין עני״ש) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — זֶהוּ פִּרְיָם, שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִתּוֹרַת אֹכֶל לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וַאֲפִלּוּ אִם נָתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן לְהַכְשִׁירָם וְלִתֵּן בָּהֶם טַעַם — בָּטֵל בָּרֹב.