Плоды дерева

Орах Хаим · симан 202 · лист 10 из 16
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאִם עִקַּר הַבִּשּׁוּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּבְשִׁיל וְלֹא כְּדֵי לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכֹל הַמָּרָק עִם הַתַּבְשִׁיל כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת בְּמִינֵי עִסָּה שֶׁמְּבַשְּׁלִים אוֹתָם קֹדֶם הַטִּגּוּן שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַמָּרָק כְּלָל — אֵין מְבָרְכִין עָלָיו אֶלָּא “שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ” אִם בָּא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל מָרָק שֶׁל יְרָקוֹת כְּבִרְכַּת הַיְרָקוֹת עַצְמָן אֶלָּא מִשׁוּם שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא עִם הַיָּרָק, לְפִיכָךְ נֶחְשָׁב פְּרִי כְּמוֹתָם, וְהוּא הַדִּין כָּאן, אֵין הַמָּרָק נֶחְשָׁב מָזוֹן כְּהַתַּבְשִׁיל אֶלָּא אִם כֵּן דַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל עִמּוֹ וּלְכָךְ נִתְבַּשֵּׁל. אֲבָל לִסְבָרָא אַחֲרוֹנָה נַהֲפֹךְ הוּא, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר בִּשּׁוּל הַמָּרָק בִּשְׁבִיל הַתַּבְשִׁיל וְהַתַּבְשִׁיל נָתַן בּוֹ טַעַם — נֶחְשָׁב כְּמוֹתוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה טָפֵל אֵלָיו.
וְכֵן מֵי שְׁרִיַּת פֵּרוֹת שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בָּהֶם לְהִתְקַיֵּם — אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם אֶלָּא “שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ” לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס טַעַם הַפְּרִי בַּמַּיִם, הוֹאִיל וְלֹא נִכְבְּשׁוּ בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ בָּהֶם טַעַם, וְלֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה כְּלָל עַל הַמַּיִם שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים וּמֻטְעָמִים בְּיוֹתֵר בְּטַעַם הַפְּרִי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא בְּבִשּׁוּל יְרָקוֹת גַּם עַל הַמַּיִם שֶׁיִּהְיוּ מֻטְעָמִים בְּטַעַם הַיָּרָק, שֶׁלְּכָךְ נֶחְשָׁבִים כְּמוֹתָם, הוֹאִיל וְנִתְבַּשְּׁלוּ גַּם לְצֹרֶךְ עַצְמָן וְלֹא לְצֹרֶךְ הַיְרָקוֹת לְבַד. אֲבָל לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה נַהֲפֹךְ הוּא:
יגוְכָל זֶה בְּמָרָק שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ הַמַּאֲכָל אוֹ שֶׁנִּשְׁרָה בּוֹ עַד שֶׁנָּתַן בּוֹ טַעַם, אֲבָל אִם לֹא נִתְבַּשֵּׁל וְלֹא נִשְׁרָה בּוֹ אֶלָּא שֶׁעֵרְבָן לֶאֱכֹל יַחַד וּבָא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ לְדִבְרֵי הַכֹּל. וּכְשֶׁאֲכָלָן בְּיַחַד — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו כְּלוּם אֲפִלּוּ הוּא יַיִן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָפֵל לַמַּאֲכָל וְנִפְטָר בְּבִרְכָתוֹ. וְאִם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הוּא עַל הַמָּרָק וְהַמַּאֲכָל הוּא לְצֹרֶךְ שְׁתִיַּת הַמָּרָק — מְבָרֵךְ עַל הַמָּרָק. וְאִם כַּוָּנָתוֹ עַל שְׁנֵיהֶם — אֵין הוֹלְכִין בּוֹ אַחַר הָרֹב, אֶלָּא מְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, תְּחִלָּה עַל הַמַּאֲכָל וְאוֹכֵל מִמֶּנּוּ מְעַט, וְאַחַר כָּךְ “שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ” עַל הַמָּרָק. אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם יַחַד, כִּי בְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה מַפְסֶקֶת בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לַטְּעִימָה. וַאֲפִלּוּ אִם הַמַּאֲכָל הוּא מִין דָּגָן — אֵינוֹ נֶחְשָׁב עִקָּר לִפְטֹר הַמָּרָק בְּבִרְכָתוֹ, לְפִי שֶׁאַף מִין דָּגָן שֶׁנַּעֲשָׂה רַךְ וְרָאוּי לִשְׁתִיָּה כְּמָרָק אֵין מְבָרְכִין עָלָיו “בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת”, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ח.