Горшки на плите и в печи в канун субботы

Орах Хаим · симан 253 · лист 4 из 14
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ לְהַטְמִין עַל גַּבֵּי דָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל אֶלָּא כְּשֶׁמַּדְבִּיק דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל סְבִיב הַקְּדֵרָה, שֶׁהַקְּדֵרָה כֻלָּהּ טְמוּנָה בְּאוֹתוֹ דָּבָר, וְאַף שֶׁאוֹתוֹ דָבָר אֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִיד הַקְּדֵרָה עַל גַּבֵּי דָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל — הֲרֵי זֶה אָסוּר כְּאִלּוּ הָיְתָה כֻלָּהּ טְמוּנָה בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל, אֲבָל כַּאן אַף שֶׁדָּפְנֵי הַכִּירָה אוֹ הַתַּנּוּר מַקִּיפִים סְבִיב דָּפְנֵי הַקְּדֵרָה, וְאַף אִם פִּיהֶם סָתוּם לְמַעְלָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל דָּבוּק סְבִיב דָּפְנֵי הַקְּדֵרָה — אֵין זֶה נִקְרָא הַטְמָנָה, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ״ז, וְאֵין שׁוּם אִסּוּר בְּמַה שֶּׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל גַּבֵּי דָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל. וְכֵן הַמִּנְהָג.
וַאֲפִלּוּ אִם גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת מַקִּיפוֹת וּדְבוּקוֹת סְבִיב דָּפְנֵי הַקְּדֵרָה — אֵין זֶה הַטְמָנָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְגֻלֶּה לְמַעְלָה.
אֶלָּא שֶׁאָז אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִטּוֹל הַקְּדֵרָה מִשָּׁם בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי נְטִילַת הַקְּדֵרָה הוּא מְחַתֶּה אֶת הַגֶּחָלִים הָעֶלְיוֹנוֹת וְנוֹפְלוֹת עַל הַתַּחְתּוֹנוֹת וּמְכַבּוֹת אוֹתָן, וְהָעֶלְיוֹנוֹת הֵן נִבְעָרוֹת מֵאֲלֵיהֶן עַל יְדֵי חִתּוּי זֶה. וְאַף שֶׁהוּא אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לַחְתּוֹת, מִכָּל מָקוֹם פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת הוּא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִטּוֹל הַקְּדֵרָה שֶׁלֹּא יַחְתֶּה הַגֶּחָלִים.
וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לִטְּלָהּ. וְאַף שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ, מִכָּל מָקוֹם כַּאן שֶׁהָאִסּוּר נַעֲשֶׂה מֵאֵלָיו בְּלֹא מִתְכַּוֵּן, וְהַיִּשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ כְּלָל לַעֲשׂוֹתוֹ, אֶלָּא שׁוֹלְחוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַמֻּתָּר, אִם כֵּן אַף שֶׁמֵּאֵלָיו נַעֲשֶׂה הָאִסּוּר — הֲרֵי לֹא נַעֲשֶׂה בִּשְׁלִיחוּת הַיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל לֹא צִוָּהוּ עַל כָּכָה, וְהַנָּכְרִי אֵינוֹ מֻזְהָר כְּלָל עַל הַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לָנוּ לְשַׁלְּחוֹ לַעֲשׂוֹת אִסּוּר:
יאוְאִם הַגֶּחָלִים אֵינָן סְבִיב הַקְּדֵרָה אֶלָּא תַּחְתֶּיהָ — מִן הַדִּין מֻתָּר אֲפִלּוּ לְיִשְׂרָאֵל לִטְּלָהּ, שֶׁאַף אִם יְנַעֲנֵעַ קְצָת הַגֶּחָלִים עַל יְדֵי נְטִילַת הַקְּדֵרָה — לֹא יֻבְעֲרוּ עַל יְדֵי כָךְ וְלֹא יִכְבּוּ. וְאַף שֶׁהֵן מֻקְצוֹת, וְאָסוּר לְטַלְטֵל הַמֻּקְצֶה אֲפִלּוּ בְּנִעֲנוּעַ כָּל שֶׁהוּא, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְנַעְנְעָן בְּיָדוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי הַקְּדֵרָה — הֲרֵי זֶה נִקְרָא טִלְטוּל מִן הַצַּד, וְאֵין בּוֹ אִסּוּר כְּלָל.