Горшки на плите и в печи в канун субботы

Орах Хаим · симан 253 · лист 9 из 14
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כוְכָל זֶה לְהַחֲזִיר עַל גַּבָּהּ אוֹ לְתוֹכָהּ, אֲבָל מֻתָּר לִסְמוֹךְ אֶצְלָהּ חוּצָה לָהּ בְּשַׁבָּת, וְכֵן אֵצֶל הַתַּנּוּר שֶׁלָּנוּ אַף אִם גּוּף הַתַּבְשִׁיל נוֹגֵעַ בְּדֹפֶן הַתַּנּוּר מִן הַצַּד, וַאֲפִלּוּ הֻסַּק בְּגֶפֶת וְעֵצִים וְאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם, שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְחִתּוּי בְּסוֹמֵךְ חוּצָה לוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וַאֲפִלּוּ כְּבָר סִלֵּק תַּבְשִׁיל זֶה מֵהַתַּנּוּר מִבְּעוֹד יוֹם וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְלֹא הָיָה דַעְתּוֹ לְהַחֲזִירוֹ לְתוֹכוֹ, וְלֹא אֲפִלּוּ לְסָמְכוֹ אֶצְלוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא תַּבְשִׁיל יָשָׁןג וְנִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, אֶלָּא שֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כְּגוֹן שֶׁהוּא יָבֵשׁ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִסְמוֹךְ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְבַשֵּׁל חוּץ לְהַתַּנּוּר וְהַכִּירָה, וַהֲרֵי דִינוֹ כְּסוֹמֵךְ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי״ח.
וְיֵשׁ אוֹסְרִים לִסְמוֹךְ אֵצֶל כִּירָה אוֹ תַּנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָן גְּרוּפִים וּקְטוּמִים וְהֻסְּקוּ בְּגֶפֶת וְעֵצִים, אַף שֶׁהָיְתָה דַעְתּוֹ לְהַחֲזִירָהּ אוֹ לְסָמְכָהּ וְעוֹדָהּ בְּיָדוֹ, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֶּה, שֶׁאַף שֶׁלְּעִנְיַן לִסְמוֹךְ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם לֹא חָשְׁשׁוּ לְחִתּוּי, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן לִסְמוֹךְ בְּשַׁבָּת הֶחֱמִירוּ יוֹתֵר.
וְהַמִּנְהָג כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם צֹרֶךְ כָּל כָּךְ — טוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם:
כאוְכָל זֶה כְּשֶׁמַּחֲזִיר בְּשַׁבָּת לְמָקוֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁםד (דְּהַיְנוּ שֶׁאִם תַּבְשִׁיל זֶה שֶׁמַּחֲזִיר הָיָה צוֹנֵן — הָיָה יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם שָׁם כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ), אֲבָל אִם אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם — לְדִבְרֵי הַכֹּל מֻתָּר לִסְמוֹךְ שָׁם, אֲפִלּוּ בַּתַּנּוּר שֶׁבִּימֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם.
וַאֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי הַכִּירָהה הַגְּרוּפָה אוֹ קְטוּמָה מֻתָּר לְהַחֲזִיר אִם אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר סִלֵּק תַּבְשִׁיל זֶה מִבְּעוֹד יוֹם וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִירוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ פִּנָּהוּ לִקְדֵרָה אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ הוּא תַּבְשִׁיל יָשָׁן וְנִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מָרָק, לְפִי שֶׁכְּשֶׁאֵין שָׁם חֹם כָּל כָּךְ שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — אֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְבַשֵּׁל שָׁם לְכַתְּחִלָּה.
(אֲבָל לְעִנְיַן לְהַחֲזִיר לְתוֹךְ הַכִּירָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֲפִלּוּ שֶׁלָּנוּ — אֵין חִלּוּק בֵּין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ לְאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ):
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
תבשיל ישן כו׳. כן משמע בהדיא במג״א סוף סי׳ רנ״ט והוא פשוט, דכיון דאפילו באינו גרוף דלכולי עלמא אסור על גבה שרי לסמוך, כל שכן כשהניחה על גבי קרקע דלרבי יוחנן בגמרא שרי אפילו על גבה. ואפילו להניח לכתחלה מתיר בהדיא בהגהות מרדכי בסמוך לחשכה לפי שיטתו דאסור על גבה, עיין שם היטב. ומשמעות רמ״א בסוף סימן צ״ע:
דהיינו שאם כו׳. אף שבב״י ובמג״א מיירי בצונן, מכל מקום אפשר הוא הדין לחם לענין חזרה בסמיכה לאינו גרוף. ואפשר דשאני התם דמיירי באיסור בישול, שהרי בסמיכה לתנור שלנו שרי לגמרי כמו שכתב רמ״א סוף סי׳ זה, אבל הכא מיירי בשמא יחתה ותלוי בחום התנור. וכן הוא משמעות לשון הגהות מרדכי ורמ״א. וכן עיקר (וצריך למחוק זה בפנים):
הגרופה כו׳. כן משמע בהדיא במג״א שהצריך דבר המפסיק על גבה משום שאינו גרוף, ובסק״ט כתב דרך אפשר בעלמא וכשכתב אח״כ ומיהו כו׳ נסתר זה, לפי מה שכתב בסקל״ה דהיתר תוכה הוא משום שהסירו משחשכה. ומה שכתב כיון שלא הטמינו בו היינו כי היכי דלהוי כגרוף עיין שם, משמע דבלא גרוף אסור אף שאין היד סולדת בו דבהכי מיירי רמ״א התם בהג״ה, וממילא משמע דלתוכה אף בגרוף אסור אע״פ שאין היד סולדת בו אם הסירו מבעוד יום, דאם לא כן למה לי התירא דהר״ן עיין שם. וזהו שכתב המג״א בסוף סק״ט ומיהו לתוכה כו׳ ודו״ק: