Поздняя редакция к симану 259 · последняя редакция

Орах Хаим · симан 259 · лист 1 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
מַהֲדוּרָא בַּתְרָא לסימן רנט
אעיין רשב״א פ״ד בשם הגאונים דסבירא להו דהטמנה במקצת הטמנה היא, והם רבינו האי ור״ח שהביא ריש פ״ג, ודברי ר״ח הובאו גם כן ברא״ש מכלל דסבירא ליה נמי הכי. ומה שכתב ר״ח אבל הטמנה על גבי גחלים כו׳, לפי מה שכתב הרשב״א בשמו רוצה לומר, שכל על גבי גחלים הטמנה היא במקצת על כל פנים, שהרי הרשב״א ריש פ״ג העתיק גם כן כלשון זה ממש בדברי ר״ח. ולא קשה מידי מ״ש הב״ח שם וסוף סי׳ רנ״ז על הב״י (ולפירוש הב״ח למה ליה למנקט כסא של ברזל כו׳ לוקמה בלי הטמנה בבגדים). וכן דעת הר״ן שלא העתיק כלל לשון הטמנה מדברי ר״ח, עיין שם במשנה דלא כב״ח. וכן הוא בהדיא בר״ן ריש פ״ד והכי נמי שולי הקדרה מוטמנים בכהאי גוונא כו׳. וסבירא להו לגאונים דהא דאמר ר׳ זירא קופה שטמן בה הוא לרבותא, לאשמועינן שאין הקופה מפסקת כמו אוירא עיין שם בר״ן. ומה שכתב הטור בסי׳ רנ״ז בשם הרא״ש לחלק בין דרך הטמנה כו׳, היינו דוקא כמו שכתב שם הטור שלא היתה נוגעת בשום דבר כו׳, ר״ל לא בבגדים ולא בגחלים, וקרקע הכירה אינה ראוי להטמנה ואין לגזור בו כמו שכתב הרא״ש, וכן הוא בתוס׳ טעם זה לבדו. אלא שהרא״ש לא רצה לסמוך על זה הטעם לבדו אלא בצירוף עוד טעם, דשאני התם שנתן הקדרה בקופה לשם הטמנה כו׳. ומשום הכי נמי לא הביא הטור דברי הרא״ש אלו, שלא ללמוד מהם להקל בטעם זה לבדו שאין ראוי להטמין בתוכו, וסגי ליה להטור במה שכתב היתר חפירה גדולה כו׳ וגורפין כו׳, דהכא נמי איכא ב׳ טעמים יחד להתירא, שמאחר שיש אויר הרבה לא דמי להטמנה, וגם אינו ראוי להטמין בתוך הקרקע. ומשום הכי כתב וגורפין כו׳, כדי שלא להעמיד על גבי גחלים שראוי להטמין בהם. ומה שכתב אח״כ שיש תחת הקדרה אש כו׳, היינו מלמטה ויש אויר ביניהם, כי הקדרה נתונה על גבי הכירה מלמעלה עיין שם, ולא הוצרך לפרש כן מאחר שכבר פירש כן בסי׳ רנ״ג לאסור בנוגעת בגחלים. וגם לפירוש הב״ח דבהטמנה דוקא, הא הכא נמי בהטמנה מיירי.
בומיהו בספר התרומה ובפרט סוף סי׳ רל״א לא אסרי רבנן כו׳ על כירה שיש מלח וסיד שרו כו׳, משמע בהדיא כמו שכתב הב״ח דדוקא בהטמנה אסרו על גבי גחלים. דדוחק לומר דמיירי במפסיק אוירא, דאם כן הוי ליה להביא ראיה לאסור בהטמנה, דהא בגמרא אמר ר׳ זירא אסור להניחה ע״ג גפת, ואי לא סבירא ליה לחלק כלל בין מיפסק אוירא הוה ליה לאסור גם בלא הטמנה. ובלאו הכי נמי משמעות הלשון הוא כמו שכתב הב״ח (ומיהו האור זרוע במרדכי קאי ודאי בשיטת רבו ראבי״ה, דהא אפילו בטמונה כולה בגחלים שרי לדידיה כמ״ש בהגהות מרדכי פ״ד עיין שם בשארית יוסף. ובכהאי גוונא גם הספר התרומה מודה כמו שיתבאר לקמן, וכדמוכח ממתניתין דנוער את הכיסוי כו׳).