Чистка и складывание одежды в субботу

Орах Хаим · симан 302 · лист 2 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאִם מֻתָּר לַהֲסִירָם עַל יְדֵי מַכְבֶּדֶת הָעֲשׂוּיָה מִקֵּסָמִים — יִתְבָּאֵר בְּסִמָּן של״ז.
וְכֵן אִם יָשַׁב לוֹ זֶרַע פִּשְׁתָּן אוֹ תַּבְשִׁיל עַל כְּסוּתוֹ — מֻתָּר לְקַלְּפוֹ:
דהַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִתְפּוֹר עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע״ח — חַיָּב, שֶׁהוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, שֶׁכֵּן בַּמִּשְׁכָּן יְרִיעָה שֶׁנָּפַל בָּהּ תּוֹלַעַת וּמְנַקֵּב בָּהּ נֶקֶב קָטָן וְעָגֹל, וּכְדֵי לְתָפְרוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה אֶת הַנֶּקֶב, שֶׁלֹּא תְהֵא הַתְּפִירָה עֲשׂוּיָה קְמָטִים קְמָטִים. וְהַקּוֹרֵעַ שֶׁלֹּא עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִתְפּוֹר — פָּטוּר, אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
לְפִיכָךְ מִי שֶׁנִּסְתַּבְּכוּ בְּגָדָיו בְּקוֹצִים — מַפְרִישָׁן בְּצִנְעָה, וּמִתְמַהְמֵהַּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ. וְאִם נִקְרְעוּ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, וְאֵין כַּאן פְּסִיק רֵישֵׁהּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתְמַהְמֵהַּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ.
וּמֻתָּר לִפְצוֹעַ אֶת הָאֱגוֹז בְּמַטְלִית וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִקָּרַע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק״ח:
הדֶּרֶךְ הָאוּמָנִים הָעוֹשִׂים כְּלֵי מַתֶּכֶת לְהַכּוֹת בַּפַּטִּישׁ עַל הַכְּלִי אַחַר שֶׁנִּגְמַר כְּדֵי לְהַשְׁווֹת עַקְמִימוּתוֹ בְּהַכָּאָה זוֹ, וְהַכָּאָה זוֹ הִיא גְמַר מְלֶאכֶת הַכְּלִי, וְהוּא אַב מְלָאכָה שֶׁהָיְתָה בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן.
וְכָל הָעוֹשֶׂה שׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא גְמַר עֲשִׂיַּת הַכְּלִי וְתִקּוּנוֹ — הֲרֵי גְמַר זֶה נֶחְשָׁב לִמְלָאכָה, וְהוּא תּוֹלְדַת “מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ” שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן, כְּגוֹן הַצָּר צוּרָה בִּכְלִי הָעוֹמֵד לְצַיְּרוֹ, אֲפִלּוּ לֹא צִיֵּר אֶלָּא מִקְצָת הַצּוּרָה — הֲרֵי עָשָׂה מִקְצָת גְּמַר הַכְּלִי וְחַיָּב, שֶׁאַף שֶׁהַצִּיּוּר מִצַּד עַצְמוֹ אֵינוֹ חָשׁוּב מְלָאכָה, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו שֶׁהַכְּלִי נִגְמָר וְנִתְקָּן עַל יָדוֹ — הֲרֵי הוּא נֶחְשָׁב לִמְלָאכָה.
וְכֵן כָּל הָעוֹשֶׂה אֵיזֶה תִּקּוּן לִכְלִי — הֲרֵי תִּקּוּן זֶה נֶחְשָׁב לִמְלָאכָה וְחַיָּב.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָעוֹשֶׂה כְּלִי מִתְּחִלָּתוֹ, שֶׁחַיָּב מִשּׁוּם “מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ”, אַף אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בּוֹנֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי״ד וְסִמָּן שכ״ב:
ולְפִיכָךְ, הַלּוֹקֵט יַבֶּלֶת שֶׁעַל גַּבֵּי הַבְּגָדִים, כְּגוֹן אֵלּוּ הַיַּבַּלוֹת שֶׁבִּכְלֵי צֶמֶר הַנִּשְׁאָרִים בָּהֶם מִן הָאֲרִיגָה, וְכֵן קַשִּׁין וְקֵסָמִים דַּקִּין שֶׁנֶּאֶרְגוּ בַּבֶּגֶד שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, הַנּוֹטֵל אוֹתָם לְאַחַר הָאֲרִיגָה — חַיָּב מִשּׁוּם “מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ” אִם הוּא מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְסִירֵם בְּכַוָּנָה כְּדֵי לְיַפּוֹת הַבֶּגֶד, שֶׁיִּפּוּי זֶה הוּא חָשׁוּב גְּמַר עֲשִׂיַּת הַבֶּגֶד וְתִקּוּנוֹ, לְפִי שֶׁמַּקְפִּיד עֲלֵיהֶם.