Чистка и складывание одежды в субботу

Орах Хаим · симан 302 · лист 7 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כאֲבָל בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אֵיזֶה לִכְלוּךְ, כְּגוֹן טִפַּת דָּם אוֹ רֹק, וְכָל שֶׁכֵּן טִיט אוֹ צוֹאָה, אִם נָתַן עַל מָקוֹם הַמְלֻכְלָךְ מַיִם (אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה הַמְלַבֵּן) אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא — חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁכְשֵׁךְ כְּלָל, לְפִי שֶׁשְּׁרִיַּת בֶּגֶד זֶהוּ כִּבּוּסוֹ.
(וַאֲפִלּוּ שְׁאָר מַשְׁקִים שֶׁאֵינָם מְלַבְּנִים אֶלָּא מְלַכְלְכִים — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִתְּנָם עַל מְקוֹם הַלִּכְלוּךְ לְהַעֲבִירוֹ, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר).
אֶלָּא יְקַנַּח הַלִּכְלוּךְ בִּסְמַרְטוּט, וְיִזָּהֵר לְקַנֵּחַ בְּקַל, וְלֹא יִדְחוֹק, פֶּן יִסְחוֹט לִכְלוּךְ הַבָּלוּעַ בַּבֶּגֶד, שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בִּסְחִיטָתוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״כ:
כאאֲבָל בֶּגֶד שֶׁאֵין עָלָיו לִכְלוּךְ וְטִנּוּף, אַף עַל פִּי שֶׁהֻשְׁחַר מֵחֲמַת לְבִישָׁה אוֹ תַּשְׁמִישׁ — אֵין אוֹמְרִים בּוֹ שְׁרִיָּתוֹ זֶהוּ כִּבּוּסוֹ, וּמֻתָּר לִתֵּן עָלָיו מַיִם מוּעָטִים, אֲבָל לֹא מְרֻבִּים, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְסָחֳטוֹ אַחַר כָּךְ לְהוֹצִיא מֵימָיו, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מֵימָיו לְסָחֳטָם מִמֶּנּוּ אַף בְּחֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״א.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאַף בֶּגֶד שֶׁאֵין עָלָיו שׁוּם לִכְלוּךְ — שְׁרִיָּתוֹ זֶהוּ כִּבּוּסוֹ, אַף אִם לִבּוּנוֹ מַצְהִיל מְאֹד. וְלָכֵן אָסוּר לִתֵּן עָלָיו אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה הַמְלַבֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְלִבּוּן, דִּ“פְסִיק רֵישֵׁהּ הוּא”.א וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְהַחֲמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה (שֶׁאֵין זוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, הוֹאִיל וּמַה שֶּׁהַבֶּגֶד מִתְלַבֵּן נוֹחַ הוּא לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, עַיֵּן סִמָּן רע״ח).
וּלְפִי זֶה, מַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹלָעִים — אָסוּר לִשְׁתּוֹתָם עַל יְדֵי מַפָּה בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁרֶה בְּמַיִם אֶלָּא דָּבָר מוּעָט מֵהַמַּפָּה כְּדֵי הַנָּחַת פִּיו.
אֲבָל יֵשׁ מְקִלִּין אַף לְפִי סְבָרָא זוֹ בִּמְעַט מַיִם, שֶׁאֵין אוֹמְרִים שְׁרִיָּתוֹ בָּהֶם זֶהוּ כִּבּוּסוֹ (כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְלִבּוּנוֹ, וְלָכֵן מֻתָּר לִשְׁתּוֹת הַמַּיִם עַל יְדֵי מַפָּה, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁרֶה אֶלָּא דָּבָר מוּעָט, וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְלִבּוּן כְּלָל. וְאֵין לִמְחוֹת בְּיַד הַמְּקִלִּין, כֵּיוָן שֶׁלִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן. אֲבָל כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִכְנוֹס לִסְפֵק אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה).
וְאֵין חִלּוּק בְּכָל זֶה בֵּין בְּגָדִים לְבָנִים לִצְבוּעִים, שֶׁגַּם בִּצְבוּעִים שַׁיָּךְ אִסּוּר כִּבּוּס כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל פִּשְׁתָּן בֵּין שֶׁהֵם שֶׁל צֶמֶר אוֹ מֶשִׁי אוֹ שְׁאָר מִינִים.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
ויש לחוש כו׳. לפי דעת המג״א, פסק הש״ע כאן ובסי׳ שי״ט כהמתירין. ואף רמ״א הביא דעת המתירין בסתם והאוסרים בלשון יש אוסרים ובסי׳ שי״ט לא הגיה כלום על הש״ע שם סט״ז ע״ש במג״א. ואף שבסי׳ של״ד פסק הש״ע כהטור, הרי פירש המג״א סי׳ שי״ט ס״ק י״א גם דעת הטור כמהתירין. אבל מכל מקום דעת הש״ע לא היתה כן בפירוש הטור, כמבואר בב״י כאן ובסי׳ שי״ט ושל״ד. וא״כ נתכוין הש״ע בסי׳ של״ד לפסוק כהאוסרין. ואף את״ל שחזרה היא ממ״ש כאן ובסי׳ שי״ט, יש להחמיר כן דאחרונה היא. אבל באמת גם בסי׳ שי״ט ס״י פסק כן לפי מ״ש בב״י שם. וכאן לא כתב אלא האסור אליבא דכולי עלמא ולא ירד למחלוקת. ואעפ״כ גם כאן חשש להאוסרים גבי ניגוב ידים. ומ״ש טוב כו׳, היינו משום שהתוס׳ ורא״ש מקילים אף לפי דעת האוסרין כמבואר בב״י.
ומ״ש בסי׳ שי״ט סט״ז, צריך לומר כמ״ש האליה זוטא שם. ובב״י שם נקט סברת המתירין שהיא מפורשת ברא״ש, משא״כ היתר מים מועטים לפי דעת האוסרים. אבל מכל מקום כן משמע בטור שכתב היתר זה כדי להתיר אף לפי דעת מהר״ם דס״ל כרא״ם שהוא מן האוסרים כמבואר בהגהות מיימוניות. וכן משמע בהדיא בסמ״ג שהזכיר היתר זה כדי להתיר לכולי עלמא (דאין לומר שכוונתו משום גזרת סחיטה, דמאי ואינו מתכוין כו׳. ועוד דהא אפילו ברחיצת כל גופו שיש ריבוי מים כמ״ש הרא״ש לא גזרו על זה כמ״ש בסוף סי׳ ש״א, ועל כרחך הוא מטעם שכתב הר״ן שם. אלא ודאי שיש לחלק בין קינוח כל גופו מרחיצת הזיעה שהוא דרך לכלוך, לניגוב הידים (אם היו מים מרובים) שהיו נקיות קודם הנטילה. והיינו לפי דעת המתירין. דלענין סחיטה אין לחלק בכה״ג, דאף בדרך לכלוך חיישינן לסחיטה בריבוי מים כמבואר מדין ההולך להקביל כו׳. ומשום הכי הוצרך המג״א לפרש דברי מהר״מ בענין אחר ע״ש בס״ק כ״ז). וכן משמע בהדיא ג״כ בהגהות מיימוניות בשם רא״ם גבי ניגוב ידים, ע״ש שכתב הילכך כו׳ במים הרבה כו׳. ואין לומר שבמים הרבה אין זה דרך לכלוך שמים רבים אין מתלכלכים בידים, דזה אינו דרא״ם לא ס״ל כלל היתר דרך לכלוך, ומוקי ההיא דההולך כו׳ ודנדה מערמת וכו׳ בבגדים של עור כמבואר בהדיא בס׳ יראים, העתיקו בהגהות מרדכי ספט״ו ע״ש: