Отправление нужды в субботу

Орах Хаим · симан 312 · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו בַּמֶּה מְקַנֵּחַ בְּשַׁבָּת וּבוֹ ט״ו סְעִיפִים
אמִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת הִתִּירוּ לְטַלְטֵל אֲבָנִים לְקַנֵּחַ בָּהֶם בְּבֵית הַכִּסֵּא. וַאֲפִלּוּ אִם נִפְנֶה עַל הַגַּג וְיֵּשׁ טֹרַח לְהַעֲלוֹתָן עִמּוֹ לַגַּג — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
וְכַמָּה אֲבָנִים מֻתָּר לְהַכְנִיס לְבֵית הַכִּסֵּא? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ לְבֵית הַכִּסֵּא, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם נִכְנָס לְמָקוֹם אֶחָד לִפָּנוֹת שָׁם — מֻתָּר לְהַכְנִיס שָׁם אֲבָנִים כִּמְלֹא הַיָּד, שֶׁאִם יִשְׁתַּיְּרוּ לוֹ מֵהֶן עַרְבִית — יְקַנֵּחַ בָּהֶן שַׁחֲרִית, וְאֵין כָּאן טִלְטוּל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.
וְאַף שֶׁאֲחֵרִים נִכְנָסִים גַּם כֵּן לִפָּנוֹת בְּמָקוֹם זֶה, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיְּקַנְּחוּ הֵם בְּמַה שֶּׁיִּשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁנִּמְצָא שֶׁטִּלְטוּל הוּא לְצֹרֶךְ אֲחֵרִים וְאֵין זֶה טִלְטוּל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, דְּמַה לִּי הוּא מַה לִּי אַחֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֲחֵרִים יְכוֹלִין לִטְרוֹחַ בְּעַצְמָן לְהַכְנִיס לָהֶם אֲבָנִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁכָּל אֲבָנִים אֵלּוּ שֶׁהוּא מַכְנִיס יִצְטָרְכוּ לוֹ בְּעַצְמוֹ אִם לֹא יַקְדִּימוּהוּ אֲחֵרִים לְקַנֵּחַ בְּמַה שֶּׁיִּשְׁתַּיְּרוּ מִמֶּנּוּ בְּקִנּוּחַ זֶה — הֲרֵי זֶה טוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ:
באֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ לְבֵית הַכִּסֵּא, שֶׁפַּעַם הוֹלֵךְ לְמָקוֹם זֶה וּפַעַם לְמָקוֹם אַחֵר — מַכְנִיס עִמּוֹ אֲבָנִים כְּשִׁעוּר רֹאשׁוֹ שֶׁל בּוּכְנָא שֶׁדָּכִין בּוֹ בְּשָׂמִים וְלֹא יוֹתֵר, לְפִי שֶׁאִם יִשְׁתַּיְּרוּ לוֹ מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ יֵלֵךְ לִפָּנוֹת לְמָקוֹם אַחֵר — נִמְצָא שֶׁטִּלְטֵל בַּתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.
וְאִם נִכָּר בָּאֶבֶן שֶׁקִּנְּחוּ בּוֹ כְּבָר פַּעַם אַחַת — מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ אֲפִלּוּ הוּא גָדוֹל הַרְבֵּה, אוֹ אֲפִלּוּ הֵן הַרְבֵּה מִמְּלֹא הַיָּד — מֻתָּר לִטּוֹל כֻּלָּן, דְּכֵיוָן שֶׁקִּנְּחוּ בָּהֶן וְרֹשֶׁם הַקִּנּוּחַ נִכָּר בָּהֶן — הֲרֵי הֵן מוּכָנִין וְעוֹמְדִין לְכָךְ, וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מֻקְצֶה.
וְכֵן אֲבָנִים שֶׁיִּחֲדָן לְקִנּוּחַ מִבְּעוֹד יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִנַּח בָּהֶן מֵעוֹלָם — מֻתָּר לְהַכְנִיסָן לְבֵית הַכִּסֵּא אֲפִלּוּ הֵן הַרְבֵּה. וְהוּא שֶׁיִּחֲדָן לְכָךְ לְעוֹלָם, אֲבָל יִחוּד לְשַׁבָּת אַחַת אֵינוֹ מוֹעִיל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ט וש״ח: