Отправление нужды в субботу

Орах Хаим · симан 312 · лист 2 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
גמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְבֵיתוֹ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם אַחֵר נִפְנֶה לְשָׁם — אָסוּר לוֹ לְהַכְנִיס לְשָׁם אֲבָנִים בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן הֵן מוּכָנִין וְעוֹמְדִים לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְהַזְמִינָם שָׁם מֵאֶתְמוֹל, שֶׁהֲרֵי מֵאֶתְמוֹל הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּוַדַּאי יִפָּנֶה שָׁם בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם אַחֵר נִכְנָס לְשָׁם לִפָּנוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁגַּם אֲחֵרִים אֲפִלּוּ בְּנֵי בֵיתוֹ נִכְנָסִים שָׁם לִפָּנוֹת — לֹא הִטְרִיחוּהוּ לְהַזְמִין שָׁם אֲבָנִים מִבְּעוֹד יוֹם עַל הַסָּפֵק, כִּי שֶׁמָּא לְמָחָר יִמְצָא אַחֵר נִפְנֶה שָׁם וְיִצְטָרֵךְ לֵילֵךְ לִפָּנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר, וְגַם שֶׁמָּא יְקַנְּחוּ הֵם בְּמַה שֶּׁיַּזְמִין הוּא:
דיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לְטַלְטֵל אֲבָנִים לְקִנּוּחַ אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלָן אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית וּמִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אִם צָרִיךְ לְכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּר הַכַּרְמְלִית גַּם כֵּן אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ אִסּוּר הַטִּלְטוּל, וְהִתִּירוּהוּ גַם כֵּן מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת.
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:
האִם יָרְדוּ גְשָׁמִים עַל הָאֲבָנִים וְנִטְבְּעוּ, אִם רִשּׁוּמָן נִכָּר — מֻתָּר לִטְּלָן כְּדֵי לְקַנֵּחַ, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם סוֹתֵר וְלֹא מִשּׁוּם טוֹחֵן:
וצְרוֹר שֶׁעָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים מִלַּחוּת הַקַּרְקַע — מֻתָּר לְקַנֵּחַ בּוֹ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִתָּלְשׁוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂבִים, לְפִי שֶׁאַף אִם יִתָּלְשׁוּ אֵין כָּאן אִסּוּר, שֶׁדָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן הוּא. וְאַף שֶׁגִּדּוּל הָעֲשָׂבִים הוּא מִלַּחוּת הַקַּרְקַע — אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ וְעוֹקֵר דָּבָר מִגִּדּוּלוֹ בְּמַה שֶּׁמַּגְבִּיהֵם מֵעַל הַקַּרְקַע, לְפִי שֶׁאַף כְּשֶׁהֵם בָּאֲוִיר הֵם נֶהֱנִים וּגְדֵלִים מֵרֵיחַ לַחְלוּחִיּוּת הַקַּרְקַע, וַהֲרֵי הֵם כִּמְחֻבָּרִים עֲדַיִן בַּקַּרְקַע. וְאֵין בְּהַגְבָּהָה זוֹ שׁוּם אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לְהַגְבִּיהָם מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה כְּתוֹלֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של״ו, וּמִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לֹא גָזְרוּ:
זלֹא יְטַלְטֵל רֶגֶב אֲדָמָה לְקַנֵּחַ בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְקִנּוּחַ, לְפִי שֶׁהִיא נִפְרֶכֶת:
חאָסוּר לְקַנֵּחַ בַּחֶרֶס אֲפִלּוּ בְּחֹל, מִשּׁוּם סַכָּנָה, שֶׁלֹּא יְנַתֵּק שִׁנֵּי הַכַּרְכַּשְׁתָּא. וַאֲפִלּוּ אִם הִיא חֶרֶס חֲלָקָה, כְּגוֹן מֵאָגְנֵי כֵלִים שֶׁהֵם חֲלָקִים וְאֵינָם מְקָרְעִים אֶת הַבָּשָׂר — אֵין לְקַנֵּחַ בָּהּ בְּחֹל, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לִכְשָׁפִים. וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ג׳ שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה אֵין חוֹשְׁשִׁים לִכְשָׁפִים.