Отправление нужды в субботу

Орах Хаим · симан 312 · лист 3 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל בְּשַׁבָּת אִם יֵשׁ לְפָנָיו חֶרֶס חֲלָקָה וּצְרוֹר — יְקַנֵּחַ בְּהַחֶרֶס, אַף בִּזְמַן שֶׁהָיָה בָהּ חֲשַׁשׁ כְּשָׁפִים, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ שֶׁרְאוּיָה לְכַסּוֹת בָּהּ פִּי הַכֵּלִים. וְלֹא יְקַנֵּחַ בְּהַצְּרוֹר, שֶׁהוּא מֻקְצֶה, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לְקַנֵּחַ בִּצְרוֹר וְאֶבֶן אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לוֹ דָּבָר אַחֵר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל לְקַנֵּחַ בּוֹ:
טהָיוּ לְפָנָיו צְרוֹר וַעֲשָׂבִים מְחֻבָּרִים, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הֵם מֻקְצִים — יְקַנֵּחַ בָּעֲשָׂבִים בְּעוֹדָן בְּחִבּוּרָן וְלֹא יְזִיזֵם בְּיָדָיו, וְאַל יְקַנֵּחַ בַּצְּרוֹר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְטַלְטְלוֹ בְּיָדוֹ.
וְאֵין אִסּוּר בְּקִנּוּחַ הָעֲשָׂבִים מִשּׁוּם מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחֻבָּר, שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא בְּאִילָן אֲבָל לֹא בְּיָרָק, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של״ו.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲשָׂבִים לַחִים, אֲבָל בִּיבֵשִׁים אֵין מְקַנְּחִין בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהַמְקַנֵּחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ — שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת נוֹשְׁרוֹת.
וְאַף בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין נִזְהָרִין מִלְּקַנֵּחַ בְּדָבָר שֶׁהָאוּר שׁוֹלֵט בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ג׳ — אֵין מְקַנְּחִים בַּעֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חַדִּים וּמְחַתְּכִים אֶת הַבָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:
יאִם אֵין לְפָנָיו אֲפִלּוּ צְרוֹר וְאֶבֶן לְקַנֵּחַ בָּהֶן — יֵשׁ מַתִּירִין לְקַנֵּחַ אֲפִלּוּ בְּאִילָן הַמְחֻבָּר, שֶׁבִּמְקוֹם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת לֹא גָזְרוּ עַל שִׁמּוּשׁ בִּמְחֻבָּר. וְאַף אִם צָרִיךְ לְקַנֵּחַ בְּעָלִין הַמְחֻבָּרִים בּוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתָּלְשׁוּ, שֶׁדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן הוּא:
יאלֹא יְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ בִּצְרוֹר שֶׁל הַקִּנּוּחַ לְהַחֲלִיקוֹ שֶׁלֹּא יְשָׂרֵט בַּבָּשָׂר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּחוֹל, מִשּׁוּם אִסּוּר כְּתִישָׁה, אֶלָּא יְמַשְׁמֵשׁ בְּשִׁנּוּי כִּלְאַחַר יָד:
יבהָיָה צָרִיךְ לִנְקָבָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפָּנוֹת, שֶׁרְפוּאָתוֹ לְמַשְׁמֵשׁ בְּפִי הַטַּבַּעַת בִּצְרוֹר וְכַיּוֹצֵא בוֹ — לֹא יְמַשְׁמֵשׁ בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּחֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז הַצְּרוֹר בְּכָל הַיָּד וּמְמַשְׁמֵשׁ, לְפִי שֶׁבְּמִשְׁמוּשׁ הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם הַשָּׁרַת נִימִין. וְאַף שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, מִכָּל מָקוֹם “פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת הוּא”, שֶׁבְּוַדַּאי מַשִּׁיר נִימִין בְּמִשְׁמוּשׁ זֶה (וְלֹא הֻתַּר מִשְׁמוּשׁ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, שֶׁעַמּוּד הַחוֹזֵר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הַדְרוֹקָן). לָכֵן הִצְרִיכוּ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי כִּלְאַחַר יָד, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֵז הַצְּרוֹר בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּנַחַת: