Варка в субботу

Орах Хаим · симан 318 · лист 6 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְנָהֲגוּ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא לִתֵּן פַּת אֲפִלּוּ בִּכְלִי שֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. אֲבָל בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לְהַתִּיר אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן כַּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה:
יגוּלְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בִּשּׁוּל אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה — יֵשׁ גַּם כֵּן אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר בִּשּׁוּל, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר הַמְבֻשָּׁל אָסוּר לִתְּנוֹ בְּלֹא רֹטֶב סָמוּךְ לָאֵשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהִתְחַמֵּם שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.
אֲבָל לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה, וְדָבָר הָאָפוּי אוֹ צָלוּי מֻתָּר לִתְּנוֹ סָמוּךְ לָאֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר, אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן כְּבָר לְגַמְרֵי:
ידכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי קְדֵרָה הַטְּמוּנָה בַּבְּגָדִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר חֻמּוֹ וְלֹא יִצְטַנֵּן. וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל כְּשֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁמְּמַהֵר לִגְמוֹר בִּשּׁוּלוֹ, מִכָּל מָקוֹם כָּאן אִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל לָבֹא לִידֵי בִּשּׁוּל גָּמוּר, וְלֹא אֲפִלּוּ לִידֵי הוֹסָפַת בִּשּׁוּל, אֶלָּא לְהַעֲמִיד חֻמּוֹ בִּלְבַד. וּמֻתָּר לָטוּחַ פִּיו בְּבָצֵק כְּדֵי לְהַעֲמִיד חֻמּוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ בָּצֵק שֶׁנִּלּוֹשׁ מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל אָסוּר לְהַטְמִינוֹ תַּחַת הַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ג:
טואֲבָל אֵין מַנִּיחִין כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַם כָּל כָּךְ עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, עַל גַּבֵּי קְדֵרָה שֶׁהִיא חַמָּה כָּל כָּךְ שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם מֵחֻמָּהּ עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וְהוּא הַדִּין עַל גַּבֵּי מֵחַם שֶׁהוּא חַם כָּל כָּךְ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָעֶלְיוֹן לֹא נִתְבַּשֵּׁל עֲדַיִן כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל אַף כְּשֶׁהוּא חַם. אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל כְּבָר כָּל צָרְכּוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּצְטַנֵּן מְעַט, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַם כָּל כָּךְ שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חַם קְצָת עַד שֶׁהוּא רָאוּי לֶאֱכוֹל מֵחֲמַת חֲמִימוּתוֹ — כְּבָר נִתְבָּאֵר שֶׁנּוֹהֲגִין לְהָקֵל שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, וּמֻתָּר לְהַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קְדֵרָה אוֹ עַל גַּבֵּי מֵחַם לְחַמְּמוֹ הַרְבֵּה.
וְאִם הוּא דָּבָר יָבֵשׁ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, וּמֻתָּר לְחַמְּמוֹ עַל גַּבֵּיהֶן אֲפִלּוּ שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ: