Варка в субботу

Орах Хаим · симан 318 · лист 10 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְהוּא הַדִּין פֵּרוֹת אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִין כְּמוֹת שֶׁהֵן חַיִּין, שֶׁאַף שֶׁאֵינָם צְרִיכִים בִּשּׁוּל, מִכָּל מָקוֹם אִם נִתְבַּשְּׁלוּ — חַיָּב. לְפִיכָךְ אָסוּר לְהַנִּיחָם בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְבַּשֵּׁל אִם יִשְׁהוּ שָׁם זְמַן מְרֻבֶּה, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְחַמֵּם עַד שֶּׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.
אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל — מֻתָּר אֲפִלּוּ לְהַרְתִּיחוֹ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, כְּגוֹן תַּבְשִׁיל לַח שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ וְעוֹדֶנּוּ חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, לְפִי הַמִּנְהָג שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל בָּזֶה, אוֹ אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי אֶלָּא שֶׁהוּא דָּבָר הָאָפוּי אוֹ צָלוּי, וְאֵין אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, אֲבָל אָסוּר לִתְּנוֹ עַל הָאֵשׁ מַמָּשׁ, אוֹ אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לָהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַרְחִיק קְצָת, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְיָבֹא לַחְתּוֹת בְּגֶחָלִים. אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ מַצְרִיכִים אוֹתוֹ לְהַרְחִיק קְצָת — יֵשׁ לוֹ בָּזֶה הֶכֵּר וְזִכָּרוֹן וְלֹא יָבֹא לַחְתּוֹת בְּגֶחָלִים:
כהבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמֻּתָּר לְחַמֵּם הָאָפוּי? כְּשֶׁאֵין בּוֹ שֻׁמָּן, אֲבָל פַּת כְּפוּלָה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ חֲתִיכוֹת שֻׁמָּן שֶׁנִּקְרַשׁ (שֶׁקּוֹרִין אינפאנד״ה) — אָסוּר לְהָחֵם אוֹתָהּ אֲפִילוּ רָחוֹק מִן הָאֵשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וַאֲפִלּוּ לְהַנִּיחָהּ בַּחַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהַשֻּׁמָּן שֶׁבָּהּ שֶׁנִּקְרַשׁ חוֹזֵר וְנִמּוֹחַ, וַהֲרֵי זֶה דוֹמֶה לִמְרַסֵּק חֲתִיכַת בָּרָד בִּשְׁבִיל שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו, שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁמּוֹלִיד בְּשַׁבָּת, וְדוֹמֶה לִמְלָאכָה שֶׁבּוֹרֵא מַיִם הַלָּלוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״כ. וְהוּא הַדִּין לְשֻׁמָּן הַנִּמּוֹחַ.
וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אָסוּר מַה שֶּׁנִּמּוֹחַ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ בְּשַׁבָּת מִפֵּרוֹת הָעוֹמְדִים לְמַשְׁקִין, שֶׁאֲסוּרִים מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחוֹט הַפֵּרוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֵם עוֹמְדִים לְכָךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. וְאַף שֻׁמָּן זֶה, כֵּיוָן שֶׁדַּרְכּוֹ לִהְיוֹת זָב וְצָלוּל, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא קָרוּשׁ הֲרֵי הוּא כְּפֵרוֹת הָעוֹמְדִים לְמַשְׁקִין, וְהַזָּב מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת — אָסוּר עַד לָעֶרֶב: