Варка в субботу

Орах Хаим · симан 318 · лист 9 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְאַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַצּוֹנֵן לְתוֹכוֹ הוּא מְצָרְפוֹ וּמַחֲזִיקוֹ, וְנִמְצָא מְתַקֵּן כְּלִי, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ צוֹרְפֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל שֶׁמַּנִּיחִים בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת חַמִּים לְתוֹךְ מַיִם צוֹנְנִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקַשּׁוּ וְיִתְחַזְּקוּ, וְזוֹ הִיא גְּמַר מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפִים, שֶׁהָאוּר מְפַעְפֵּעַ הַמַּתֶּכֶת וְקָרוֹב לְהִשָּׁבֵר וְהַמַּיִם מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְתִקּוּן הַכְּלִי אֶלָּא לְהַפְשִׁיר הַמַּיִם — מֻתָּר, שֶׁאֵין כָּאן “פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת”, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁמְּצָרְפִין הַכְּלִי מְחַמְּמִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה בְּיוֹתֵר, אֲבָל כָּאן אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְצֵרוּף, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּהִתְחַמֵּם כָּל כָּךְ:
כבמֻתָּר לַעֲרוֹת מַיִם צוֹנְנִים אֲפִלּוּ מֻעָטִים לְתוֹךְ מַיִם חַמִּין שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ שֶׁבִּכְלִי שֵׁנִי, אֲבָל לֹא לְתוֹךְ חַמִּין שֶׁבִּכְלִי רִאשׁוֹן. וְאִם הַצּוֹנְנִים מְרֻבִּים כָּל כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַמְּמוּ עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, רַק שֶׁיָּפִיגוּ צִנָּתָן — מֻתָּר אֲפִלּוּ לְתוֹךְ כְּלִי רִאשׁוֹן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַל הָאֵשׁ:
כגמֻתָּר לְהַעֲמִיד קִיתוֹן שֶׁל מַיִם אוֹ שֶׁל שְׁאָר מַשְׁקִין צוֹנְנִים בְּתוֹךְ כְּלִי שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין (וַאֲפִלּוּ לְהַטְמִינוֹ כֻּלּוֹ בְּתוֹכָהּ, שֶׁמֻּתָּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ז, וְהַחַמִּין הֵן נִקְרָאִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ח).
אֲבָל בִּכְלִי רִאשׁוֹן אָסוּר לְהַעֲמִידוֹ אֲפִלּוּ לְהָפִיג צִנָּתוֹ בִּלְבַד, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתַּהֶה שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּאַמְבַּטִּי שֶׁהֻמְשְׁכוּ לְתוֹכָהּ חַמֵּי טְבֶרְיָא מִן הַמַּעְיָן — אָסוּר לְהַעֲמִידוֹ בְּתוֹכָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִּכְלִי רִאשׁוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֶלָּא יִטּוֹל מֵהָאַמְבַּטִּי בִּכְלִי שֵׁנִי וְיַעֲמִידֶנּוּ בְּתוֹכוֹ:
כדמֻתָּר לִתֵּן קִיתוֹן שֶׁל מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה לְהָפִיג צִנָּתָן, וּבִלְבַד שֶׁיִּתְּנֵם רָחוֹק מֵהָאֵשׁ, בְּעִנְיָן שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אַף אִם יִשְׁהֶה שָׁם זְמַן מְרֻבֶּה. אֲבָל אָסוּר לִתְּנָם סָמוּךְ לָאֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְחַמֵּם שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וַאֲפִלּוּ לְהַנִּיחָן שָׁם שָׁעָה מֻעֶטֶת שֶׁתָּפִיג צִנָּתָן בִּלְבַד — אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכָּחֵם וְיִשְׁהוּ שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.