Четыре владения в субботу

Орах Хаим · симан 345 · лист 4 из 11
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁרָחָב ד׳, אֵינוֹ חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרָחָב ד׳ וְאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה לַעֲשׂוֹתוֹ רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ כַּרְמְלִית כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם בְּכֵלִים לֹא רָצוּ חֲכָמִים לִגְזוֹר לְבַטְּלָם מִתּוֹרַת כְּלִי לַעֲשׂוֹתָם רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָם, הוֹאִיל וְהֵן כֵּלִים, וְדִינָם כִּמְקוֹם פְּטוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינָם כִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהֵם עוֹמְדִים עָלֶיהָ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵינוֹ רָחָב ד׳ וְהוּא לְמַטָּה מִי׳.
וְכֵלִים הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע אֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי לְעִנְיָן זֶה, וְגָזְרוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתָם כַּרְמְלִית אִם רְחָבִים ד׳ וְאֵינָם גְּבוֹהִים י׳:
יאאֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים? רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים הָרְחָבִים ט״ז אַמָּה עַל ט״ז אַמָּה, שֶׁכֵּן הָיָה רֹחַב הַדֶּרֶךְ בְּמַחֲנֵה לְוִיִּים שֶׁבַּמִּדְבָּר.
וְהוּא שֶׁאֵינָם מְקֹרִים וְאֵין לָהֶם חוֹמָה סָבִיב. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם חוֹמָה אֶלָּא שֶׁהֵם מְפֻלָּשִׁים מִשַּׁעַר לְשַׁעַר, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשְּׁעָרִים מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, הֲרֵי יֵשׁ לְאוֹתוֹ דֶרֶךְ הַמְּכֻוָּן מִשַּׁעַר לְשַׁעַר כָּל דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים אִם הוּא רָחָב ט״ז אַמָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ אֶלָּא ב׳ מְחִצּוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדָיו בִּלְבָד (אִם מְחִצּוֹת אֵלּוּ אֵינָן רְחוֹקוֹת אַמָּה בְּרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים מִכְּנֶגֶד חֲלַל הַשַּׁעַר). וְהוּא שֶׁאֵין הַדְּלָתוֹת נִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס״ד.
וְכֵן דְּרָכִים שֶׁעוֹבְרִים בָּהֶן מֵעִיר לְעִיר וּרְחָבִים ט״ז אַמָּה, וְכֵן מְבוֹאוֹת רְחָבִים ט״ז אַמָּה הַמְּפֻלָּשִׁים מֵרְחוֹב לִרְחוֹב אוֹ מֵרְחוֹבוֹת לִדְרָכִים הָרְחָבִים ט״ז אַמָּה, הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֹּל שֶׁאֵין שִׁשִּׁים רִבּוֹא עוֹבְרִים בּוֹ בְּכָל יוֹם כְּדִגְלֵי מִדְבָּר, אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כַּרְמְלִית.
וְעַל פִּי דִבְרֵיהֶם נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהָקֵל וְלוֹמַר שֶׁאֵין לָנוּ עַכְשָׁו רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מִי שֶׁיִּסְמְכוּ (וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ):