Четыре владения в субботу

Орах Хаим · симан 345 · лист 10 из 11
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכֵן זִיזִין הַבּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל וְיֵשׁ בָּהֶם ד׳ עַל ד׳, הֵם כַּרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן חַלּוֹן הַבַּיִת פָּתוּחַ לָהֶם, לְפִי שֶׁאַף שֶׁהֵם גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם “גּוּד אַחֵת מְחִצָּה לְמַטָּה עַד לָאָרֶץ”, הוֹאִיל וְהַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ תַּחְתֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁגַּג הַבּוֹלֵט אֵינוֹ כְּכַרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹלֵט ד׳ טְפָחִים לְתוֹךְ רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, שֶׁאָז בְּלִיטָה זוֹ הִיא כַּרְמְלִית כְּמוֹ זִיזִים הַבּוֹלְטִים, וּשְׁאָר הַגַּג הוּא פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לִבְלִיטָה זוֹ, שֶׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם “גּוּד אַסֵּק” לְהַפְסִיק בֵּין בְּלִיטָה זוֹ לִשְׁאָר הַגַּג, הוֹאִיל וְאֵינָן נִכָּרוֹת לְמִי שֶׁעוֹמֵד עַל הַגַּג. אֲבָל אִם אֵין בַּבְלִיטָה ד׳ טְפָחִים, אֵינָהּ כְּכַרְמְלִית אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר, וּשְׁאָר הַגַּג, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מְחִצּוֹת הַבַּיִת וְאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם “גּוּד אַסֵּק”, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַבַּיִת שֶׁתַּחְתָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד, הֲרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ; וְלֹא הֻצְרְכוּ לוֹמַר “גּוּד אַסֵּק” אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁתַּחְתָּיו אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה בְּהֶקֵּף מְחִצּוֹת סְבִיבָהּ, כְּגוֹן עַמּוּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְכַיּוֹצֵא בָהּ (אֶלָּא שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁאָר הַגַּג פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לַבְּלִיטָה שֶׁהִיא מְקוֹם פְּטוּר, אַף הוּא נַעֲשָׂה מְקוֹם פְּטוּר אִם הַבְּלִיטָה הִיא מְקוֹם פְּטוּר מִב׳ רוּחוֹת הַגַּג, כְּגוֹן שֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית מְהַלֶּכֶת מִב׳ רוּחוֹת הַבַּיִת, שֶׁגַּג זֶה לֹא עָדִיף מִבַּיִת שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ מִב׳ רוּחוֹתָיו, שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא כָּרְשׁוּת שֶׁנִּפְרַץ לוֹ). וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דְּבָרָיו לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:
כד(חוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִיםג כְּלַפֵּי כַּרְמְלִית, אֵינָם כְּכַרְמְלִית אִם הֵם לְמַעְלָה מִג׳ טְפָחִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בָּהֶם ד׳ עַל ד׳ וְהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים):
כהכַּרְמְלִית — הֵקֵלּוּ בָהּ מִקֻּלֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד וּמִקֻּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים. מִקֻּלֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד — שֶׁאֵין כַּרְמְלִית בְּפָחוֹת מִד׳ עַל ד׳, וּמִקֻּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — שֶׁאֵין כַּרְמְלִית לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר הוּא לְעִנְיַן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל דָּבָר מְסֻיָּם, כְּגוֹן רֹאשׁ עַמּוּד הָעוֹמֵד בְּכַרְמְלִית, אִם יֵשׁ בּוֹ ד׳ עַל ד׳ — רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא, וְאִם אֵין בּוֹ ד׳ עַל ד׳ — אַף לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה אֵינוֹ כַּרְמְלִית, אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
וצ״ע גבי מבוי שכלה לרחבה אטו בקעי רבים וכמבואר מדין פרצת מבוי מצדו בעשר בסי׳ שס״ה ע״ש דלא גזרו גזרה זו במבוי כלל.
אבל כשבקעי רבים הוי כרמלית דרבנן אף במקום המחיצה עצמה אע״ג דלא ניחא תשמישתיה כמו שהתל המתלקט הוא כרמלית דרבנן אי בקעי ביה רבים אע״ג דלא ניחא תשמישתיה כמשמעות פשט לשון הגמרא אין חייבים כו׳.
ובזה סליקו כל דברי המג״א כהוגן להלכה אף אם לא נתכוין לזה:
כלפי כרמלית כו׳. עי׳ ברא״ש דבמופלגין לא איצטריך לאשמועינן דהיינו שינויא דרבינא אלא בסמוכין מיירי הפוסקים.
עיין במגיד משנה שבב״י וע״כ מיירי למטה מי׳ דלמעלה פשיטא הא לאו חורי כרמלית נינהו אלא חורי מקום פטור וא״כ לפי מה שסתם רמ״א בהג״ה סי״ח ובסי׳ שמ״ו דאין מקום פטור בכרמלית הרי חורי כרמלית ככרמלית הם ואינם נדונים לפי רחבם כלל וגם לא לפי גבהם אלא גובה עשרה משום דלמעלה מי׳ לאו כרמלית היא כלל אבל גובה ג׳ ורוחב ד׳ אינו מעלה ומוריד כלל ולא דמי כלל לחורי רשות הרבים דלא כמגיד משנה וב״י.
או אפשר דבחורין כ״ע מודו דלא בטילי לגבי כרמלית דכמו שלפי דעת רש״י צריך לחלק בין קרקע חלקה דבין לחיין דאמרינן מצא מין כו׳ בעירובין דף ט׳ ובין דבר גבוה ג׳ שהוא דבר בפני עצמו ואינו בטל לכרמלית כך י״ל להר״ן וסיעתו שדבר הגבוה ג׳ שבטל היינו כשהוא כולו באויר הכרמלית לאפוקי חורין שמוקפין בכותלין מכל צד רק שמרוח אחת לבד פתוחים לכרמלית לא בטילי לגבה.
ומ״ש רמ״א בסוף סי׳ זה על מחיצות שאין ביניהם ד׳ וכל זה כו׳ אבל כו׳ אף על גב דמוקפות בין החלל שביניהם לאויר הכרמלית יש לומר דמיירי בענין שגם המחיצות עצמן הן מקום פטור על גבה אפילו בהצטרפותן עם החלל שביניהם. אבל לפי מ״ש המג״א על לשון ואין ביניהן כו׳ אי אפשר לומר כן דהא על גבה הוה רשות היחיד בכהאי גוונא כמו שנתבאר לעיל בפנים וצ״ע לדינא: