Покой человека и вещей, две тысячи локтей

Орах Хаим · симан 397 · лист 1 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּין שְׁבִיתַת הַיָּחִיד וְכֵלָיו וּמַהֲלַךְ אַלְפַּיִם אַמָּה וּבוֹ כ׳ סְעִיפִים
אכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ חוּץ מִד׳ אַמּוֹת אוֹ מֵהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ, מְרֻבָּעוֹת כְּטַבְלָא מְרֻבַּעַת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ״ט:
בקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם בַּבִּקְעָה הַרְחֵק מִן הָעִיר, שֶׁאֵין שָׁם תְּחוּמֵי שַׁבָּת מְסֻמָּנִים וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשַׁעֵר תְּחוּם שַׁבָּת — מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם פְּסִיעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתוֹ שֶׁל אָדָם, וְזֶהוּ תְּחוּם שַׁבָּת, כִּי דֶרֶךְ הֲלִיכָתוֹ שֶׁל אָדָם אַמָּה מֵרֹאשׁ גּוּדָל רֶגֶל זוֹ עַד רֹאשׁ גּוּדָל רֶגֶל זוֹ, שֶׁמַּרְחִיק כַּחֲצִי אַמָּה בֵּין רֶגֶל לְרֶגֶל. וּמְקוֹם מַצַּב הָרֶגֶל עִם הַמִּנְעָל הוּא גַם כֵּן כַּחֲצִי אַמָּה:
גכְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַלֵּךְ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ חוּץ לִמְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ, כָּךְ כֵּלָיו וּבְהֶמְתּוֹ אֵין יְכוֹלִים שׁוּם אָדָם לְהוֹלִיכָם חוּץ לְאַלְפַּיִם שֶׁל בַּעֲלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁקָּנוּ שְׁבִיתָה בִּמְקוֹם שְׁבִיתַת בַּעֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם כְּשֶׁקִּדֵּשׁ הַיּוֹם. וְאִם עֵרְבוּ בַּעֲלֵיהֶם לְרוּחַ אַחַת — אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹלִיכָם לְרוּחַ הָאַחֶרֶת אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִים לְהַלֵּךְ:
דהַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ, הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי הָאָב, שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹלִיכָהּ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהָאָב יָכוֹל לְהַלֵּךְ וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁהַבֵּן יָכוֹל לְהַלֵּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּסָרָהּ לוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַפְקִיד חֶפְצֵיהֶם בְּיַד בְּנֵיהֶם וְאֵין כַּוָּנָתָם לִמְסוֹר בִּרְשׁוּתָם:
האֲבָל הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לְרוֹעֶה, אֲפִלּוּ מְסָרָהּ לוֹ בְּיוֹם טוֹב וְלֹא מִבְּעוֹד יוֹם — הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה, בֵּין שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל בֵּין שֶׁהוּא נָכְרִי, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם גַּם מֵאֶתְמוֹל הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְמָסְרָהּ לוֹ הַיּוֹם, וְקָנְתָה שְׁבִיתָה בִּמְקוֹם שְׁבִיתַת הָרוֹעֶה וַאֲפִלּוּ הוּא נָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת״א. וְאִם מְסָרָהּ לְב׳ רוֹעִים — הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי בְעָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קָנָה אֶחָד מֵהֶם. וַאֲפִלּוּ אִם מְסָרָהּ לִשְׁנֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא בֵרֵר דְּבָרָיו, וּבְיוֹם טוֹב בֵּרֵר דְּבָרָיו שֶׁמְּסָרָהּ לְאֶחָד מֵהֶם, וְאֵלָיו נִתְכַּוֵּן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ הַיּוֹם לֹא הָיָה מְבֹרָר עֲדַיִן לְאֵיזֶה מֵהֶם מְסָרָהּ, לֹא קָנוּ שְׁנֵיהֶם, וְנִשְׁאֲרָה בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים וְלָכֵן הִיא כְּרַגְלָיו: