Покой человека и вещей, две тысячи локтей

Орах Хаим · симан 397 · лист 3 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יאהַשּׁוֹאֵל כְּלִי מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ לֹא לָקְחוּ עַד הַלַּיְלָה, הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הַשּׁוֹאֵל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ מִבְּעוֹד יוֹם לְהַשְׁאִילוֹ — הֶעֱמִידוֹ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לְמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל אִם שְׁאָלוֹ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם טוֹב — הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי הַמַּשְׁאִיל. וַאֲפִלּוּ דַּרְכּוֹ לְשָׁאֳלוֹ מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם טוֹב, אֵין אוֹמְרִים שֶׁמֵּאֶתְמוֹל הֶעֱמִידוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא לְשָׁאֳלוֹ מִמֶּנּוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, סָבוּר הַמַּשְׁאִיל שֶׁמָּא מְצָאוֹ אָדָם אַחֵר שֶׁהִשְׁאִיל לוֹ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ:
יבהָאִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ בְּיוֹם טוֹב מַיִם אוֹ מֶלַח לְעִסָּתָהּ וּתְבָלִין לִקְדֵרָתָהּ — הֲרֵי הָעִסָּה וְהַתַּבְשִׁיל כְּרַגְלֵי שְׁתֵּיהֶן, וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁיִבָּטְלוּ הַמַּיִם וּמֶלַח בְּעִסָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֵינוֹ בָטֵל אֶלָּא בְּמִין שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִינוֹ, אֲבָל בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בָּטֵל הוּא אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַמַּיִם וּמֶלַח בָּאִים לְתַקֵּן הָעִסָּה, הֲרֵי הֵם עִמָּהּ כְּמִין בְּמִינוֹ לְעִנְיָן זֶה:
יגלָקַח מֵחֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב גַּחֶלֶת, לֹא יוֹלִיכֶנָּה אֶלָּא כְּרַגְלֵי הַנּוֹתֵן. אֲבָל אִם הִדְלִיק נֵר אוֹ עֵץ שֶׁלּוֹ מִשַּׁלְהֶבֶת חֲבֵרוֹ — הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי זֶה שֶׁהִדְלִיק:
ידבּוֹר שֶׁל יָחִיד — הֲרֵי הוּא כְּרַגְלֵי בְעָלִים, וְשֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר — כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר.
וְאִם מִי שֶׁהוּא מֵעִיר אַחֶרֶת בָּא וּמִלֵּא עִמָּהֶם — אֵינוֹ מוֹלִיכָם אֶלָּא כְּרַגְלֵי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר, דְּהַיְנוּ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, אִם כֻּלָּם לֹא עֵרְבוּ. וְאִם אֶחָד מֵהָעִיר עֵרֵב לְצָפוֹן וְאֶחָד לְדָרוֹם — זֶה מוֹלִיךְ לְצָפוֹן כְּרַגְלָיו וְזֶה לְדָרוֹם כְּרַגְלָיו, שֶׁהֲרֵי הֵם שֻׁתָּפִים בַּבּוֹר, וְיֵשׁ בְּרֵרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחָבִית שֶׁל יַיִן (בִּסְעִיף י). אֲבָל אִם מִי שֶׁהוּא מֵעִיר אַחֶרֶת בָּא וּמִלֵּא מֵהֶם לְעַצְמוֹ — לֹא יְזִיזֵם מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתָם אִם זֶה עֵרֵב לְסוֹף אַלְפַּיִם לְצָפוֹן וְזֶה לְסוֹף אַלְפַּיִם לְדָרוֹם, שֶׁהֲרֵי מַיִם אֵלּוּ הֵם לוֹ כְּרַגְלֵי שְׁנֵיהֶן, שֶׁגַּם מִשֶּׁלָּהֶם הוּא מְמַלֵּא. וְאֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר בּוֹ “יֵשׁ בְּרֵרָה”, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק כְּלָל בְּבוֹר זֶה. אֲבָל אִם אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר מִלֵּא וְנָתַן לוֹ — מוֹלִיכָן כְּרַגְלֵי הַמְמַלֵּא, שֶׁהֲרֵי מֵחֶלְקוֹ מִלֵּא וְנָתַן לוֹ, שֶׁיֵּשׁ בְּרֵרָה.