Вода для замеса мацы

Орах Хаим · симан 455 · лист 10 из 11
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁלֹּא לִתֵּן מֶלַח בָּעִסָּה כְּלָל אֲפִלּוּ מְעַט (וַאֲפִלּוּ נִלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵּרוֹת), לְפִי שֶׁהָעִקָּר הוּא שֶׁהַמֶּלַח אֵין לוֹ דִּין מֵי פֵּרוֹת אֶלָּא דִּין מַיִם, וְעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמֵי פֵּרוֹת אֵין לְעָרֵב בָּהּ מַיִם לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ מְעַט, אֲפִלּוּ רוֹצֶה לֶאֱפוֹתָהּ מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תס״ב:
לבוְכֵן יִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לִתֵּן שׁוּם תַּבְלִין בָּעִסָּה (שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמַיִם), לְפִי שֶׁהֵן חֲרִיפִין קְצָת וּמְחַמְּמִין קְצָת אֶת הָעִסָּה. וְאִם עָבַר וּנְתָנָן בְּתוֹכָהּ — מֻתֶּרֶת.
אֲבָל אִם נָתַן בְּתוֹכָהּ פִּלְפְּלִין, אֲפִלּוּ קֹרֶט אֶחָד פִּלְפְּלִין שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּתוֹךְ הָעִסָּה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר וּלְאָסְרָהּ כֻּלָּהּ בַּאֲכִילָה, לְפִי שֶׁפִּלְפֵּל הוּא חָרִיף מְאֹד וּמְחַמֵּם אֶת כָּל הָעִסָּה.
אֲבָל זַנְגְּבִיל וְכַרְכֹּם וְנֶעגְלִיךְ, דִּינָם כִּשְׁאָר תַּבְלִין שֶׁאֵינָם אוֹסְרִין בְּדִיעֲבַד.
אֲבָל קֶצַח וְשֻׁמְשְׁמִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִמִּינֵי זְרָעִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲרִיפוּת כְּלָל — אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר לְעָרְבָם בְּתוֹךְ הָעִסָּה (אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְכָתְשָׁם קֹדֶם שֶׁיְּשִׂימֵם בָּעִסָּה, וְאַל יְשִׂימֵם בְּתוֹכָהּ כְּשֶׁהֵם שְׁלֵמִים, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסוֹף סִימָן ת״ס עַיֵּן שָׁם):
לגוּמִכָּל מָקוֹם, הַמַּצָּה שֶׁל מִצְוָה שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ — צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ רַק קֶמַח וּמַיִם בִּלְבַד. אֲבָל אִם עֵרֵב בָּהּ קֶצַח וְשֻׁמְשְׁמִין אוֹ מִינֵי תַּבְלִין — הֲרֵי זוֹ מַצָּה עֲשִׁירָה, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ, וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לְאָכְלָהּ בְּעֶרֶב פֶּסַח (עַיֵּן סִימָן תע״א). אֲבָל אִם עָבַר וְנָתַן בָּהּ מֶלַח — אֵינָהּ נִקְרֵאת עֲשִׁירָה מֵחֲמַת הַמֶּלַח שֶׁבָּהּ, שֶׁהֲרֵי גַּם הֶעָנִי נוֹתֵן מֶלַח בָּעִסָּה, לְפִיכָךְ אָסוּר לְאָכְלָהּ בְּעֶרֶב פֶּסַח.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף אִם עֵרֵב בָּהּ מִינֵי תַּבְלִין הַרְבֵּה אֵינָהּ נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה בִּשְׁבִיל כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר עֲשִׂיָּתָהּ, דְּהַיְנוּ לִישַׁת הַקֶּמַח אֵינוֹ אֶלָּא בְּמַיִם בִּלְבַד.
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְאָכְלָהּ בְּעֶרֶב פֶּסַח, שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ עַל סְבָרָא הַב׳ שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת מַצָּה עֲשִׁירָה (כִּי כֵן נִרְאֶה עִקָּר):