Работа в канун Песаха после полудня

Орах Хаим · симан 468 · лист 2 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכֵן כָּל אוֹתָן שֶׁהִתִּירוּ לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, כְּגוֹן הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים — מֻתָּרִין גַּם כֵּן בְּעֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת:
ויֵשׁ אוֹסְרִין לִטֹּל הַצִּפָּרְנַיִם מֵחֲצוֹת וָאֵילָךְ. וְיֵשׁ מְקִלִּין, הוֹאִיל וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקל״ב, וּכְדַאי הֵם לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם עַל כָּל פָּנִים בְּעֶרֶב פֶּסַח, שֶׁהוּא קַל יוֹתֵר מֵחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לָחֹשׁ לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה וְיִטְּלֵם קֹדֶם חֲצוֹת. אֲבָל אִם שָׁכַח וְלֹא נְטָלָם קֹדֶם חֲצוֹת — יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, וְיָכוֹל לִטְּלָם אַחַר חֲצוֹת:
זלֹא אָסְרוּ בְּעֶרֶב פֶּסַח אֶלָּא מְלָאכָה גְּמוּרָה, כְּגוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּלִים חֲדָשִׁים, אוֹ לִתְפֹּר בְּגָדִים חֲדָשִׁים. אֲבָל רַשַּׁאי הוּא לְתַקֵּן כְּלִי יָשָׁן שֶׁנִּתְקַלְקֵל קְצָת אִם יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְכֵן בְּגָדִים שֶׁנִּקְרְעוּ קְצָת — רַשַּׁאי לְתָפְרָם וּלְתַקְּנָן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים בְּחִנָּם.
אֲבָל בְּשָׂכָר — אָסוּר אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט:
חלִכְתֹּב סְפָרִים לַאֲחֵרִים אֲפִלּוּ בְּחִנָּם אָסוּר, שֶׁהַכְּתִיבָה הִיא מְלָאכָה גְּמוּרָה, וְלֹא הִתִּירוּהָ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, אֶלָּא אִם כֵּן בְּדֶרֶךְ שֶׁמֻּתָּר בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
אֲבָל מֻתָּר לִכְתֹּב סְפָרִים לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ לִמּוּדוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁדֶּרֶךְ לִמּוּדוֹ וּלְעַצְמוֹ הוּא כּוֹתֵב — אֵינוֹ נִרְאֵית כִּמְלָאכָה גְּמוּרָה, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִכְתִיבָה גְּמוּרָה וַהֲגוּנָה, וַהֲרֵי דִּינוֹ כְּתִקּוּן בְּעָלְמָא שֶׁהִתִּירוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְהוּא הַדִּין צֹרֶךְ מִצְוַת כְּתִיבַת דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ לְזִכָּרוֹן:
טבְּעֶרֶב פֶּסַח קֹדֶם חֲצוֹת תָּלוּי בְּמִנְהָג, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת — עוֹשִׂין כָּל הַמְּלָאכוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת — אֵין עוֹשִׂין. וְאַף בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת — אֵינָן רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת מִמִּנְהַג אֲבוֹתֵיהֶן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר “וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ”.
וְאַף מִי שֶׁיָּצָא מִמָּקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת וּבָא לָגוּר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, אִם אֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר דִּירָתוֹ לְעוֹלָם לַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, אֶלָּא דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם — הֲרֵי הוּא נַעֲשֶׂה מִיָּד כְּאַנְשֵׁי אוֹתוֹ מָקוֹם, וְחָלוּ עָלָיו כָּל הַחֻמְרוֹת שֶׁמַּחֲמִירִין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאָסוּר לוֹ לְהָקֵל אֲפִלּוּ בְּצִנְעָה, וַאֲפִלּוּ חוּץ לִתְחוּמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר: