Работа в канун Песаха после полудня

Орах Хаим · симан 468 · лист 6 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יטמוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִין לְיוֹנִים כָּל הַיּוֹם. וְכֵן לְתַקֵּן מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שָׁם הַתַּרְנְגוֹלִים וְהַתַּרְנְגוֹלוֹת — מֻתָּר כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ לְאַחַר חֲצוֹת.
אֲבָל אָסוּר לְהוֹשִׁיב הַתַּרְנְגֹלֶת עַל הַבֵּיצִים בִּתְחִלָּה בְּי״ד אַחַר חֲצוֹת כְּדֵי לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים, אוֹ קֹדֶם חֲצוֹת בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת. אֲבָל אִם יָשְׁבָה כְּבָר עַל הַבֵּיצִים שְׁלֹשָׁה יָמִים אוֹ יוֹתֵר וּמֵתָה — מֻתָּר לְהוֹשִׁיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ בְּי״ד אֲפִלּוּ אַחַר חֲצוֹת, לְפִי שֶׁהוּא דָּבָר הָאָבֵד, שֶׁאִם לֹא יוֹשִׁיב תַּרְנְגֹלֶת עַל הַבֵּיצִים — שׁוּב אֵינָן רְאוּיִים לִכְלוּם, שֶׁכְּבָר נִפְסְלוּ מֵאֲכִילַת אָדָם כְּשֶׁנִּתְחַמְּמוּ תַּחַת הַתַּרְנְגֹלֶת שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַיֵּן סִימָן תקל״ו:
כגּוֹרְפִין זֶבֶל מִתַּחַת רַגְלֵי הַבְּהֵמָה בְּי״ד כָּל הַיּוֹם וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ חוּץ לָרֶפֶת, אֲפִלּוּ הָרֶפֶת גְּדוֹלָה וְהַזֶּבֶל מְעַט וְיָכוֹל לְסַלֵּק לִצְדָדִין בְּתוֹךְ הָרֶפֶת, אַף עַל פִּי כֵן רַשַּׁאי לְהוֹצִיאָהּ חוּץ לָרֶפֶת, מִפְּנֵי שֶׁהָרֶפֶת נִוּוּלָהּ קָשֶׁה אֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא מְעַט זֶבֶל.
אֲבָל הַזֶּבֶל שֶׁבְּחָצֵר — לֹא יוֹצִיאֶנָּה לַחוּץ אִם אֵין שָׁם אֶלָּא מְעַט זֶבֶל שֶׁיָּכוֹל לְסַלְּקוֹ לִצְדָדִים, שֶׁהֶחָצֵר אֵין נִוּוּלָהּ קָשֶׁה כָּל כָּךְ כְּשֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא מְעַט זֶבֶל מְסֻלָּק לִצְדָדֶיהָ. אֲבָל אִם נִתְרַבָּה הַזֶּבֶל בֶּחָצֵר (כָּל כָּךְ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית הֶחָצֵר כְּרֶפֶת) — מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיא הַזֶּבֶל לָאַשְׁפָּה לַחוּץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
כאמֻתָּר לְהוֹלִיךְ כֵּלִים לְבֵית הָאֻמָּן בְּי״ד כָּל הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְתַקְּנֵם עַד לְאַחַר הַמּוֹעֵד. וְכֵן מֻתָּר לְהָבִיא כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ הַמּוֹעֵד כְּלָל. עַיֵּן סִימָן תקל״ד:
כבנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַקִּיז דָּם בְּשׁוּם עֶרֶב יוֹם טוֹב, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. לְפִי שֶׁבְּיוֹם שָׁבוּעוֹת קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה יָצָא רוּחַ שֶׁשְּׁמוֹ “טְבוֹחַ”, שֶׁאִם לֹא יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הָיָה טוֹבֵחַ לְדָמָם וּבְשָׂרָם, לְפִיכָךְ יֵשׁ סַכָּנָה לְדוֹרוֹת לְהַקִּיז דָּם בְּאוֹתוֹ יוֹם, דְּהַיְנוּ בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת. וְגָזְרוּ חֲכָמִים עַל כָּל עֶרֶב יוֹם טוֹב מִשּׁוּם עֶרֶב שָׁבוּעוֹת.
וּמִכָּל מָקוֹם, בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח — מֻתָּר לְהַקִּיז, שֶׁהַכֹּל רֶגֶל אֶחָד הוּא וְאֵינוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב אֶלָּא אֶמְצַע יָמִים טוֹבִים. אֲבָל בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, דְּהַיְנוּ בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה — אָסוּר לְהַקִּיז, שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב מַמָּשׁ, שֶׁשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים.
וּבְלֵיל עֶרֶב יוֹם טוֹב — מֻתָּר לְהַקִּיז, חוּץ מִלֵּיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, שֶׁהוּא לֵיל דִּין: