Работа в канун Песаха после полудня

Орах Хаим · симан 468 · лист 4 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יגוְאִם אֵין דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם לְעוֹלָם, אֶלָּא דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ אוֹ לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁנּוֹהֲגִין בּוֹ אִסּוּר — נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, וְאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בֵּין בְּצִנְעָה בֵּין בְּפַרְהֶסְיָא. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְרָאֶה בִּפְנֵי אַנְשֵׁי אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא בָּטֵל מִמְּלָאכָה מֵחֲמַת אִסּוּר כְּמִנְהַג מְקוֹמוֹ, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי מַחֲלֹקֶת, אֶלָּא יְהֵא נִדְמֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהוּא בָּטֵל מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת:
ידוְכֵן בִּשְׁאָר כָּל חֻמְרוֹת שֶׁמַּחֲמִירִין בַּמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ וּמְקִלִּין בָּהֶם בַּמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם, שֶׁאַף שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וְלֹא נִפְקְעוּ מִמֶּנּוּ חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְרָאֶה בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא מַחֲמִיר בְּמַה שֶּׁהֵם מְקִלִּין, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת, אֶלָּא יַחֲמִיר בְּצִנְעָה, שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר לַהֲמוֹן עַם.
וְאִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲמִיר אֶלָּא אִם כֵּן יִוָּדַע הַדָּבָר לַהֲמוֹן עַם — לֹא יַחֲמִיר כְּלָל, אֶלָּא יִנְהַג הֶתֵּר כְּמוֹתָם, שֶׁגָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ לוֹ לַעֲבֹר עַל מִנְהַג מְקוֹמוֹ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עַל אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה (וְלֹא עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים) אֶלָּא עַל מִנְהָג בִּלְבַד:
טווְכָל זֶה כְּשֶׁבָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִנְהָג קָבוּעַ לְהָקֵל, אֲבָל אִם אֵין בָּהּ מִנְהָג קָבוּעַ לְהָקֵל, אַף שֶׁאֵין בָּהּ גַּם כֵּן מִנְהָג קָבוּעַ לְהַחֲמִיר, אַף אִם דַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ לְעוֹלָם — לֹא נִפְקְעוּ מִמֶּנּוּ חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, עַד שֶׁיְּהֵא נִקְבָּע בָּעִיר מִנְהָג קָבוּעַ לְהָקֵל:
טזאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת — לֹא נָהֲגוּ מִן הַסְּתָם אֶלָּא מֵהָנֵץ הַחַמָּה וָאֵילָךְ, אֲבָל קֹדֶם לָכֵן — מֻתָּר.
וְאִם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִנְהָג קָבוּעַ בְּבֵרוּר לֶאֱסֹר אַף קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה — אֵין זֶה מִנְהָג חָשׁוּב כְּלָל, וְכָל מִי שֶׁבָּא לְשָׁם מִמָּקוֹם אַחֵר אַף שֶׁדַּעְתּוֹ לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם — לֹא חָלָה עָלָיו חֻמְרָא זוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מֵחֻמְרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִנְהָג הָגוּן, וְלֹא נִקְבְּעוּ בָּעִיר עַל פִּי תַּלְמִיד חָכָם, אֶלָּא הָעָם הֶחֱמִירוּ כֵּן מֵעַצְמָם.
וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהָקֵל בִּפְנֵי הֲמוֹן עַם, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ לְזַלְזֵל בְּאִסּוּרִין וְיָבוֹאוּ עַל יְדֵי כֵן לְזַלְזֵל בִּשְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁהֵן אֲסוּרִין מִן הַדִּין. אֲבָל בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם — רַשַּׁאי לְהָקֵל.