Перенос из владения во владение в праздник

Орах Хаим · симан 518 · лист 5 из 8
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ אִם קֹדֶם לְכֵן הִכְנִיסוֹ לָאוֹצָר שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ עַד לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיסוֹ לָאוֹצָר הָיָה עֲדַיִן רָאוּי לִבְהֵמָה אוֹ לְטִיט, אִם כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיסוֹ לָאוֹצָר לֹא הִקְצָה אוֹתוֹ אֶלָּא מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה וּמִגִּבּוּל טִיט, אֲבָל מֵהַסָּקָה לֹא הִקְצָה אוֹתוֹ כְּלָל, שֶׁבְּעֵת הַהִיא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּרָקֵב וְיִתְעָרְבוּ בּוֹ קוֹצִים וְלֹא יְהֵא רָאוּי אֶלָּא לְהַסָּקָה, וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ לֹא הָיָה מַקְצֶה אוֹתוֹ כְּלָל.
יגבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּרְקַב וְנִתְעָרְבוּ בּוֹ הַקּוֹצִים קֹדֶם יוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִזֶּה עַד כְּנִיסַת יוֹם טוֹב — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״י. אֲבָל אִם נִרְקַב אוֹ נִתְעָרְבוּ בוֹ קוֹצִים בְּיוֹם טוֹב — אֵין לְךָ מֻקְצֶה גָּדוֹל מִזֶּה.
ידוְכָל זֶה כְּשֶׁהַתֶּבֶן הוּא יָבֵשׁ, אֲבָל אִם הוּא לַח בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהַסִּיקוֹ אֶלָּא בְּהֶסֵּק גָּדוֹל שֶׁל עֵצִים אוֹ שֶׁל תֶּבֶן אַחֵר — אָסוּר לְהַסִּיקוֹ בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁהֶסֵּק גָּדוֹל הוּא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, וּמִן הַסְּתָם אֵינוֹ עוֹמֵד לְהֶסֵּק אֶלָּא אִם כֵּן הֵכִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.
טווְכָל זֶה לְהָאוֹסְרִין מֻקְצֶה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לְהַמַּתִּירִין מֻקְצֶה בְּיוֹם טוֹב — מֻתָּר לְהַסִּיק אֲפִלּוּ מֵעֵצִים שֶׁהִכְנִיסָן לָאוֹצָר. וְכֵן הַדִּין בְּאוֹצָר שֶׁל תֶּבֶן אֲפִלּוּ לַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִרְקַב וְאֵין בּוֹ קוֹצִים. וּכְבָר נִתְבָּאֵר דְּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נָהֲגוּ לְהָקֵל בְּמֻקְצֶה בְּיוֹם טוֹב.
טזאֵין נוֹטְלִים עֵצִים מִן הַסֻּכָּה בְּיוֹם טוֹב, בֵּין מִן הַדְּפָנוֹת בֵּין מִן הַסְּכַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סֻכָּה שֶׁל מִצְוָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּסוֹתֵר בִּנְיָן.
וַאֲפִלּוּ אִםג לְאַחַר שֶׁגָּמַר אֶת כָּל הַדְּפָנוֹת הֶעֱמִיד עוֹד חֲבִילוֹת שֶׁל קָנִים אֵצֶל אַחַת מֵהַדְּפָנוֹת כְּדֵי לְהַעֲבוֹתוֹ וּלְחַזְּקוֹ עַל יְדֵי הוֹסָפַת קָנִים אֵלּוּ — אָסוּר לִטּוֹל מִקָּנִים אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁהֵן בְּטֵלִין לְגַבֵּי הַכֹּתֶל וְנֶחְשָׁבִין כְּמוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱמִידָן שָׁם כְּדֵי לְהוֹסִיף בְּעֹבִי הַדֹּפֶן — הֲרֵי הֵן נֶחְשָׁבִין מִכְּלַל הַדֹּפֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲרָגָן עִמּוֹ, וְהַנּוֹטֵל מֵהֶן הוּא כְּסוֹתֵר בִּנְיָן.
קונטרס אחרון · Кунтрес Ахарон — авторский разбор источников; в печати — под чертой
לאחר שגמר כו׳. כן כתב הט״ז. וכן משמע באור זרוע והגהות אשר״י שכתבו סתם דאם נתכוין להעבותו אסור ולא חלקו בין גמר ללא גמר. אלא שרש״ל חילק בזה מדנפשיה, ואין שומעין לו להקל נגד הט״ז דבתראה הוא. ואף המג״א לא ראה כל דברי הט״ז רק מקצת כתבו הגיע לידו כנודע למדקדק היטב בב׳ חיבורים אלו. ועוד שעיקר יסודו של רש״ל הוא על לשון הטור וכבר ישבו הט״ז בענין אחר, א״כ שוב אין לנו להמציא קולא חדשה שאינה נמצאת בדברי הפוסקים, מאחר דבירושלמי מפורש בהדיא דאם נתכוין להעבותה אסור בסתם בלי שום חילוק. והפוסקים לא הוצרכו ירושלמי זה כיון שכתבו אלא מן הסמוך לדופן, ואם נתכוין להעבות הדופן אין זה נקרא סמוך לדופן אלא הוא מכלל הדופן עצמו: