Порядок мусафа при молитве в одиночку

Орах Хаим · симан 591 · лист 2 из 5
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
הצָרִיךְ לְהַזְכִּיר פְּסוּקֵי קָרְבְּנוֹת הַמּוּסָפִים בְּכָל תְּפִלּוֹת שֶׁל מוּסָף, בֵּין שֶׁל שַׁבָּת בֵּין שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בֵּין שֶׁל יוֹם טוֹב בֵּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה לָנוּ הַזְכָּרָתָן בִּמְקוֹם הַקְרָבָתָם. וְאִם אָמַר “נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ” — יָצָא, וְשׁוּב אֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִקְרָאוֹת הַמּוּסָפִין.
לְפִיכָךְ נוֹהֲגִין בִּסְפָרַד שֶׁאֵין אוֹמְרִים פְּסוּקֵי הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּשַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁרְגִילִין בָּהֶם וְלֹא יָבוֹאוּ לִטְעוֹת, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדִים אֵין אוֹמְרִים פְּסוּקֵי הַמּוּסָפִין שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לִטְעוֹת עַל יְדֵי כָּךְ וְתִתְבַּלְבֵּל תְּפִלָּתָם.
אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְכָךְ וְנוֹהֲגִין לוֹמַר פְּסוּקֵי הַמּוּסָפִין אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁאֵין אוֹמְרִים פְּסוּקֵי מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְפִי שֶׁדַּי בְּמַה שֶּׁאוֹמְרִים “מִלְּבַד עוֹלַת הַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳”, שֶׁבָּזֶה נִכְלְלוּ כָּל הָעוֹלוֹת שֶׁל מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּכְדֵי לְהַזְכִּיר גַּם הַשָּׂעִיר שֶׁהוּא חַטָּאת אוֹמְרִים “וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר”, וְכֵן אוֹמְרִים “אֶת מוּסְפֵי יוֹם הַזִּכָּרוֹן” לְשׁוֹן רַבִּים, כְּדֵי לִכְלֹל גַּם מוּסָף שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנִּקְרָא זִכָּרוֹן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ״ב.
וְאַף בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ אַף עַל פִּי כֵן אוֹמְרִים “אֶת מוּסְפֵי וְכוּ׳ וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר”, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בְּיוֹם שֵׁנִי מֵאַחַר שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיּוֹם שֵׁנִי הוּא שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה:
ווְלָמָה אֵין נוֹהֲגִין לְהַזְכִּיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּפֵרוּשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ עִקָּר כְּמוֹ בִּשְׁאָר רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיִמְנוּ מִמֶּנּוּ הַמּוֹעֲדוֹת, דְּכֵיוָן שֶׁיַּזְכִּירוּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ גַּם בְּיוֹם שֵׁנִי מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר — יֹאמְרוּ שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, וְעוֹד לְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן שֶׁלֹּא יֵדַע שֶׁהַיּוֹם הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי (וְלֹא יָבוֹא לְקַטְרֵג), לְפִיכָךְ אֵין אוֹמְרִים פָּרָשַׁת “וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם” קֹדֶם “אֵיזֶהוּ”: