לך לך לאתקנא גרמך

לך לך · лист 6 из 7
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כחכֵּיוָן דְּחָמָא קב״ה, אִתְעֲרוּתָא דִילֵיהּ, וְתִיאוּבְתָּא דִילֵיהּ, מִיָּד אִתְגְּלִי עֲלֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ, לֶךְ לְךָ. לְמִנְדַע לָךְ, וּלְאַתְקָנָא גַּרְמָךְ.
כֵּיוָן דְּחָמָא קב״ה, אִתְעֲרוּתָא דִילֵיהּ וְתִיאוּבְתָּא דִילֵיהּ. מִיָּד אִתְגְּלִי עֲלֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ לֶךְ לְךָ: כיון שראה הקב״ה את ההתעוררות שלו ואת התשוקה שלו, מיד נגלה עליו ואמר לו לֶךְ לְךָ. לְמִנְדַע לָךְ וּלְאַתְקָנָא גַּרְמָךְ, לדעת את עצמך, ולתקן את עצמך. כלומר, שיפסיק מלשקול את כחות העליונים, אלא שיעלה מ״ן וימשיך זווג עליון על המסך הזה שנגלה לו, כנ״ל, שבזה יזכה להמשיך דעת לעצמו, ויתקן את עצמו. וכאן נעשה פעולה הד׳ (הנ״ל באות כ״ב ד״ה ולפיכך) שנמשכה קומת החסדים על מסך דחירק הנ״ל, שה״ס יציאת קו האמצעי המכריע על ב׳ הקוין ימין ושמאל, שכוללם יחד, שבזה נשלמו המוחין, ונגלו לו ונמשכו לו כל הברכות האמורים בכתוב הזה.
כטמֵאַרְצְךָ. מֵהַהוּא סִטְרָא דְיִשּׁוּבָא דְּהֲוִית מִתְדַּבַּק בֵּיהּ. וּמִמּוֹלַדְתְּךָ מֵהַהוּא חָכְמָה, דְּאַתְּ מַשְׁגַּח, וְתָקִיל תּוֹלְדָתָא דִילָךְ, וְרִגְעָא וְשַׁעֲתָא וְזִמְנָא, דְּאִתְיְילִידַת בֵּיהּ, וּבְהַהוּא כּוֹכָבָא, וּבְהַהוּא מַזָּלָא.
מֵאַרְצְךָ, מֵהַהוּא סִטְרָא דְיִשּׁוּבָא דְּהֲוִית מִתְדַּבַּק בֵּיהּ וכו׳: מארצך, היינו שאמר לו לך לך, מאותו צד של הישוב שהית דבוק בו, שהוא צד הימין בלי התכללות השמאל. וּמִמּוֹלַדְתְּךָ היינו שאמר לו לך לך, מאותו החכמה שהית מסתכל ושוקל התולדה שלך, והרגע והשעה והזמן שנולדת בו, ובאותו הכוכב ובאותו המזל. שכל זה הוא הארת השמאל בלי התכללות הימין, שהארה זו באה בכח המפתחא, שממנה באים מנהיגי הככבים ומזלות. כנ״ל בדיבור הסמוך. ומה שהארת השמאל מכונה מולדתך, וכן מ״ש ששקל הרגע והזמן שנולד בו, הוא כי מוחין דהולדת נשמות, נמשכים רק מהארת השמאל, וע״כ, המשא ומתן בו, דהיינו מה ששקל אברהם את הכחות אלו כנגד אלו (כנ״ל בסמוך), נבחן כחוקר לדעת הרגע שנולד בו, לראות ולבדוק באיזה קומה נולד אז, אם מג״ר אם מו״ק, וכדומה.
לוּמִבֵּית אָבִיךָ. דְּלָא תַשְׁגַּח בְּבֵיתָא דְּאֲבוּךְ. וְאִי אִית לָךְ שָׁרְשָׁא לְאַצְלָחָא בְּעָלְמָא, מִבֵּיתָא דְּאֲבוּךְ. בְּגִין כָּךְ לֶךְ לְךָ, מֵחָכְמָה דָּא וּמֵאַשְׁגָּחוּתָא דָּא.
וּמִבֵּית אָבִיךָ, דְּלָא תַשְׁגַּח בְּבֵיתָא דְּאֲבוּךְ וכו׳: ומבית אביך, היינו שאמר לו לך לך, ולא תסתכל עוד בבית אביך, שהוא חרן, שלא תסתכל אם יש לך שורש להצליח בהעולם מבית אביך. כלומר שלא תשקול עוד ב׳ מיני השליטים אלו נגד אלו ולקוות להחזיר שליטת המפתחא שנעלמה, (כנ״ל דף ט״ז אות כ״ו ד״ה עוד) שפעולה זו הוא קליפת חרן, כמ״ש שם. בְּגִין כָּךְ לֶךְ לְךָ מֵחָכְמָה דָּא וּמֵאַשְׁגָּחוּתָא דָּא, ועל כן לך לך מחכמה זו ומהסתכלות הזו.