Онаа и введение в заблуждение

Хошен Мишпат · חושן משפט · הלכות אונאה · лист 4 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל בְּפָחוֹת מֵחֲצִי שְׁתוּת מֻתָּר לְהוֹצִיאָהּ לְכַתְּחִלָּה בְּיָפֶה, הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ הֶפְסֵד כְּלָל לָמְקַבְּלָהּ, שֶׁגַּם הוּא יוֹצִיאֶנָּה בְּיָפֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת בִּסְחוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל מַטְבֵּעַ שֶׁנֶּחְסַר פָּחוֹת מֵחֲצִי שְׁתוּת — אֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ הָרָעָה. וְהוּא שֶׁיּוֹצֵא בְּהוֹצָאָה עַל יְדֵי הַדֹּחַק, אֲבָל אִם אֵינוֹ יוֹצֵא אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדֹּחַק — אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ בְּיָפֶה, אֲפִלּוּ חָסֵר מְעַט. וְאִם הוֹצִיאָהּ וְהֶחֱזִירוּהוּ לוֹ אֲפִלּוּ אַחַר י״ב חֹדֶשׁ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁחַיָּב לְקַבְּלוֹ אִם מַכִּירוֹ:
יוְכָל מַטְבֵּעַ שֶׁנִּפְחַת וְנֶחְסַר מֵחֲצִי שְׁתוּת מִמִּשְׁקָלוֹ — אָסוּר לְקַיְּמוֹ בְּבֵיתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּקַל מְרַמִּין בּוֹ לְהוֹצִיאָהּ בְּיָפֶה (וּכְמוֹ שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְהַשְׁהוֹת מִדָּה חֲסֵרָה בְּבֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ וְגוֹ׳”, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְרַמּוֹת בָּהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר). וְלֹא יִמְסְרֶנּוּ לְאַנָּס אוֹ לְתַגָּר, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַמִּין בּוֹ אֲחֵרִים. וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ מִשְׁקָל, וְלֹא יִזְרְקֶנּוּ לְתוֹךְ שִׁבְרֵי כֶּסֶף, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְקַיְּמוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא אַחֵר וִירַמֶּה בּוֹ לְהוֹצִיאוֹ בְּיָפֶה, אֶלָּא יַתִּיכֶנּוּ אוֹ יִקְּבֶנּוּ בְּאֶמְצָעוֹ לִתְלוֹת בְּצַוַּאר בִּתּוֹ, אֲבָל לֹא יִקְּבֶנּוּ מִן הַצַּד, שֶׁמָּא יָבוֹא אַחֵר וְיַחְתֹּךְ מְקוֹם הַנֶּקֶב.
וְאִם חָסַר עַד שֶׁעָמַד עַל חֶצְיוֹ, כְּגוֹן סֶלַע שֶׁעָמַד עַל שֶׁקֶל וְשֶׁקֶל שֶׁעָמַד עַל דִּינָר וְדִינָר עַל חֶצְיוֹ — מֻתָּר לְקַיְּמוֹ, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לְרַמּוֹת בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַפְּחָת שֶׁלּוֹ נִכָּר לַכֹּל. אֲבָל אִם עָמַד עַל פָּחוֹת מֵחֶצְיוֹ — אָסוּר לְקַיְּמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לְרַמּוֹת בּוֹ לְהוֹצִיאוֹ בְּחֶצְיוֹ שֶׁהוּא שֶׁקֶל אוֹ דִּינָר אוֹ חֲצִי דִּינָר, כֵּיוָן שֶׁהֵם מַטְבְּעוֹת הַיּוֹצְאִים.
וּמַטְבֵּעַ שֶׁאֵין לוֹקְחִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּמִשְׁקָל — מֻתָּר לְקַיְּמָן בְּכָל עִנְיָן, שֶׁכָּל הַלּוֹקְחוֹ יִשְׁקְלֶנּוּ:
יאוְכָל דִּין אוֹנָאָה אֵינוֹ אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל נָכְרִי הַטּוֹעֶה בְּשִׁוּוּי הַמִּקָּח אוֹ בְּשִׁוּוּי הַמַּטְבֵּעַ — אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ טָעוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו”, “אָחִיו” — וְלֹא נָכְרִי.
אֲבָל אָסוּר לְהַטְעוֹתוֹ, בֵּין בְּשִׁוּוּי מִקָּח בֵּין בַּחֶשְׁבּוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה. וְכֵן כָּל מִרְמָה שֶׁבָּעוֹלָם אֲסוּרָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר אֲפִלּוּ לַנָּכְרִי, כְּגוֹן אִם יֵשׁ מוּם בְּמִקָּחוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ לַלּוֹקֵחַ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָכְרִי, שֶׁהֲרֵי זֶה מַטְעֵהוּ וְגוֹנֵב דַּעְתּוֹ אִם אֵינוֹ מוֹדִיעוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּגוֹנֵב מִמֶּנּוּ מָמוֹן, וְאָסוּר מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה: