Онаа и введение в заблуждение

Хошен Мишпат · חושן משפט · הלכות אונאה · лист 10 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כטוְכֵן הַמְכַנֶּה שֵׁם רַע לַחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא רָגִיל בְּאוֹתוֹ כִּנּוּי וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ, אִם זֶה כַּוָּנָתוֹ לְבַיְּשׁוֹ — אָסוּר מִשּׁוּם אוֹנָאַת דְּבָרִים. וְאִם בִּיְּשׁוֹ בָּרַבִּים — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — אָסוּר מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרַע, אִם מִתְכַּוֵּן לְגַנּוֹתוֹ וּלְבַזּוֹתוֹ.
וּמְאֹד מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה. וַאֲפִלּוּ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב וְעַל יְדֵי זֶה בָּאָה הַבֹּשֶׁת לַחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאֶחָד מִן הַחֲכָמִים שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַשְׁלִיךְ מָעוֹת לְעָנִי בֶּן טוֹבִים בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בַּסֵּתֶר אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת שֶׁכְּשֶׁיִּפְתַּח הַדֶּלֶת יִמְצָאֵם, פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ הֶעָנִי לֵידַע מִי הַנּוֹתְנָם שָׁם וְהָלַךְ לִרְאוֹת, וּבָרַח הֶחָכָם מִפָּנָיו עַד תּוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ הֶעָנִי, שֶׁנּוֹחַ לוֹ לְאָדָם לְהַפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר “הִיא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה”, וְלֹא אָמְרָה לוֹ בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא בְּרֶמֶז, אִם יוֹדֶה — יוֹדֶה, וְאִם לָאו — לֹא תְּפַרְסְמוֹ:
לוַאֲפִלּוּ הַמּוֹכִיחַ אֶת הַחוֹטֵא צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְלֹא בָּרַבִּים, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. וְצָרִיךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּנַחַת וּבְלָשׁוֹן רַכָּה, וְלֹא יְדַבֵּר עִמּוֹ קָשׁוֹת עַד שֶׁיַּכְלִימֶנּוּ אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ”, יָכוֹל אַתָּה מוֹכִיחוֹ וּפָנָיו מִשְׁתַּנּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר “וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא”.
וְאִם לֹא חָזַר בּוֹ בַּסֵּתֶר — מַכְלִימִין אוֹתוֹ בָּרַבִּים, וּמְחָרְפִין אוֹתוֹ בְּפָנָיו, וּמְקַלְלִין אוֹתוֹ וְאֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו עַד שֶׁיַּחֲזֹר לַמּוּטָב. וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלֹא חָזַר בּוֹ בִּתְשׁוּבָה — מֻתָּר לִקְרוֹתוֹ עֲבַרְיָן, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם אוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר “לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ”, פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים “עֲמִיתוֹ” — עַם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל אוֹנָאָתוֹ, וְלֹא הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן וְלֹא חָזַר בּוֹ אַחַר שֶׁהוֹכִיחוּהוּ בַּסֵּתֶר וּבְלָשׁוֹן רַכָּה.
וּמֻתָּר לִקְרוֹתוֹ רָשָׁע בֶּן רָשָׁע אַף עַל פִּי שֶׁאָבִיו צַדִּיק:
לאהַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר בִּדְבָרִים — עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין, “וְגֵר לֹא תוֹנֶה”, וְ“לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ”, וְ“לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ”, וְגֵר בִּכְלַל עֲמִיתוֹ, לְכָךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מֵאוֹנָאָתוֹ. וְהַלּוֹחֲצוֹ וְדוֹחֲקוֹ בִּתְבִיעַת חוֹב וְאֵין לוֹ — עוֹבֵר גַּם כֵּן בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין, “וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ”, “וְגֵר לֹא תִלְחָץ”, וְ“לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה”, וּלְכָךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר גַּם מִזֶּה בְּיוֹתֵר:
לבוְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא לְצַעֲרָהּ בִּדְבָרִים, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה —פֻּרְעָנוּת אוֹנָאָתָהּ מְמַהֵר לָבוֹא. וּלְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, וְכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים לִבְנֵי דּוֹרָם כַּבְּדוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשְּׁרוּ: