Онаа и введение в заблуждение

Хошен Мишпат · חושן משפט · הלכות אונאה · лист 7 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
יטאָסוּר לְנַפֵּחַ בַּקְּרָבַיִם כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ שְׁמֵנִים וּרְחָבִים. וְאָסוּר לִשְׁרוֹת בָּשָׂר בַּמַּיִם כְּדֵי שֶׁיַּלְבִּין וִיהֵא נִרְאֶה שָׁמֵן. וְאִם מִנְהַג כָּל הַקַּצָּבִים לַעֲשׂוֹת כֵּן וְהַכֹּל יוֹדְעִים מִמִּנְהָגָם — יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר, לְפִי שֶׁאֵין כָּאן אוֹנָאָה כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים מִמִּנְהָגָם (וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִזֶּה, כִּי אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁיִּסְבֹּר הַקּוֹנֶה שֶׁהוּא שָׁמֵן בֶּאֱמֶת, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה שְׁמֵנִים בָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל כָּךְ עוֹשִׂים כֵּן כָּל הַקַּצָּבִים):
כאָסוּר לְעָרֵב מְעַט פֵּרוֹת בְּהַרְבֵּה פֵּרוֹת יָפִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִכָּרִים בָּהֶם וְיִמְכֹּר הַכֹּל בְּחֶזְקַת יָפִים, וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם יָפִים אֶלָּא שֶׁאֶחָד יָפֶה מֵחֲבֵרוֹ. וְחָדָשׁ וְיָשָׁן אָסוּר לְעָרֵב זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, כִּי הַיָּשָׁן עוֹשֶׂה קֶמַח הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהֶחָדָשׁ, וְהֶחָדָשׁ יָפֶה מִמֶּנּוּ אִם הַלּוֹקֵחַ רוֹצֶה לְהַכְנִיסוֹ לָאוֹצָר לְיַשְּׁנוֹ:
כאהַתַּגָּר מֻתָּר לִקַּח פֵּרוֹת טוֹבִים וְרָעִים מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת וְלִתְּנָם בִּמְגֵרָה אַחַת לִמְכֹּר מִמֶּנָּה, אֲפִלּוּ אֵין הָרָעִים נִכָּרִים מִפְּנֵי מִעוּטָם אוֹ מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמִים לַטּוֹבִים בְּמַרְאִיתָם, לְפִי שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהוּא קוֹנֶה מִמְּקוֹמוֹת וְיֵשׁ בִּמְגֵרָה שֶׁמּוֹכְרָהּ מִמֶּנָּה תַּעֲרֹבֶת טוֹב וְרַע, וּבְחֶזְקַת כֵּן קוֹנִים מִמֶּנּוּ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לִקַּח הָרֹב מִמָּקוֹם הַטּוֹב כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא עָלָיו הַקּוֹל שֶׁהוּא קוֹנֶה הַכֹּל מִמָּקוֹם הַטּוֹב, וְקוֹנֶה גַּם מִמָּקוֹם הָרַע וּמְעָרְבוֹ עִמּוֹ בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ נִכָּר בּוֹ:
כבמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְעָרֵב מַיִם בְּיַיִן בֵּין הַגִּתּוֹת שֶׁהַיַּיִן תּוֹסֵס וְהַמַּיִם מִתְעָרְבִים בּוֹ יָפֶה וְנַעֲשִׂים יַיִן — מֻתָּר לְעָרֵב כְּשִׁעוּר שֶׁדַּרְכָּם לְעָרֵב וְלִמְכֹּר סְתָם וְאֵין כָּאן אוֹנָאָה, לְפִי שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁדַּרְכָּם לְעָרֵב כֵּן וּבְחֶזְקַת כֵּן קוֹנִים.
וּמִי שֶׁנִּתְעָרֵב מַיִם בְּיֵינוֹ יוֹתֵר מִכְּשִׁיעוּר שֶׁדַּרְכָּם לְעָרֵב, אוֹ אַחַר הַגִּתּוֹת, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְעָרֵב — הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בַּחֲנוּת, אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעַ לַקּוֹנֶה, שֶׁאָז מֻתָּר לְמָכְרוֹ בַּחֲנוּת (לַקּוֹנִים לִשְׁתּוֹת), אֲבָל אָסוּר לְמָכְרוֹ לְתַגָּר אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ, שֶׁמָּא יְרַמֶּה בּוֹ אֲחֵרִים:
כגוְכָל זֶה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כָּל הַקּוֹנִים יַיִן טוֹעֲמִים תְּחִלָּה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁקּוֹנֶה יַיִן טוֹעֲמוֹ תְּחִלָּה — מֻתָּר לְעָרֵב בּוֹ מַיִם לְעוֹלָם בְּעִנְיָן שֶׁיַּרְגִּישׁ הַטּוֹעֲמוֹ.