Ведение дел и торговли

Орах Хаим · симан 156 · лист 9 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
טואָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן רַק לְהָטִיל גּוֹרָל עַל אֵיזֶה סְכוּם וּמִסְפָּר, וַאֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, אֶלָּא מוֹצִיאִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וּמוֹנִים הָאֶצְבָּעוֹת.
כְּתִיב: “יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם” בְּסוֹף קֹהֶלֶת, לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ:
טזהַשָּׂח שִׂיחַת חֻלִּין, וְהוּא שִׂיחַת הַיַּלְדוּת וְקַלּוּת רֹאשׁ — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְדִבַּרְתָּ בָּם”, “בָּם” — וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וְאַף אִם קָבַע עִתִּים לַתּוֹרָה — לֹא יַעֲסֹק בִּשְׁאָר הַיּוֹם אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, אֲבָל לֹא בְּשִׂיחַת הַיַּלְדוּת וְקַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא יַחֲזֹר לְלִמּוּדוֹ. וּקְבִיעַת הָעֵת אֵינָהּ אֶלָּא לְהַחֲמִיר, שֶׁלֹּא יִמְשֹׁךְ כָּל הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סְעִיף א׳:
יזזְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְהַקְדִּים יוֹתֵר מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר:
יחכָּל הַמַּחֲנִיף בִּדְבַר עֲבֵרָה מֵחֲמַת יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי בַּעַל עֲבֵרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — עָנְשׁוֹ גָּדוֹל. אַךְ אִם מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ — מֻתָּר לוֹמַר לוֹ “יָפֶה עָשִׂיתָ” אֲפִלּוּ עָבַר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה. וְלֹא אָסְרוּ לַחֲנֹף אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר יְרֵאִים סִימָן נ״ה וּבְכַד הַקֶּמַח אוֹת ח׳ וּבְרֵאשִׁית חָכְמָה שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה פֶּרֶק י״ב:
יטאַל יַעֲמֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְיֹאמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס. וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס — מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיָה נִמְנַע לַעֲבֹר בִּסְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, שֶׁמָּא נִפְקַד דִּין עֲלֵיהֶם וְיִתָּפֵס עִמָּהֶם. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיָה מַחֲזִיר לַעֲבֹר בִּסְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְהוּדִים וְאֵינָם יְהוּדִים, אָמַר שֶׁהַשָּׂטָן אֵינוֹ שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת. וְעַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם סוֹף סִימָן זֶה:
ככָּל מִי שֶׁהִקִּיז דָּם וְאֵין לוֹ בְּמַה לְּהַבְרוֹת נַפְשׁוֹ — נָתְנוּ לוֹ חֲכָמִים עֵצָה שֶׁיִּטֹּל בְּיָדוֹ דִּינָר רַע וְיֵלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְיִטְעֹם יַיִן אִם טוֹב הוּא לִקְנוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּרְצֶה לִקְנוֹת לֹא יִקַּח הַחֶנְוָנִי אֶת הַדִּינָר, וְיֵלֵךְ לוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי אַחֵר וְיַעֲשֶׂה כֵּן עַד שֶׁיִּטְעֹם רְבִיעִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּהַקָּזָה שֶׁלָּנוּ אֵין חֲשָׁשׁ כָּל כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִלְמֹד מִזֶּה לִשְׁאָר חֹלִי:
כאבְּדִבְרֵי תּוֹרָה — “עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו”. אֲבָל בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם — “אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ” (בְּמִשְׁלֵי סִימָן כ״ו):