Омовение рук перед трапезой

Орах Хаим · симан 158 · лист 1 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה, וּבוֹ י״ט סְעִיפִים
אכָּל הָאוֹכֵל פַּת שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו “הַמּוֹצִיא” — צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו תְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְלֻכְלָכוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָהֶם טֻמְאָה, לְפִי שֶׁסְּתָם יָדַיִם שֶׁהִסִּיחַ מֵהֶם דַּעְתּוֹ מִשְּׁמִירָתָן הֵן שְׁנִיּוֹת לְטֻמְאָה, וּפוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַד שֶׁיִּרְחֲצֵם בַּמַּיִם כְּהִלְכָתָן. וְתִקְּנוּ אַף בַּאֲכִילַת חֻלִּין מִשּׁוּם סֶרֶךְ תְּרוּמָה, שֶׁיַּרְגִּילוּ לִטֹּל יְדֵיהֶם בְּכָל אֲכִילָה וְלֹא יִשְׁכְּחוּ לִטֹּל לִתְרוּמָה, וְלֹא רָצוּ לְחַלֵּק בֵּין כֹּהֲנִים לְיִשְׂרְאֵלִים שֶׁאֵין אוֹכְלִים תְּרוּמָה.
וְגַם עַכְשָׁו שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִין תְּרוּמָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה — לֹא בָּטְלָה תַּקָּנָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ לֶאֱכֹל בְּטָהֳרָה.
וְלֹא תִּקְנוּ אֶלָּא בְּפַת, לְפִי שֶׁרֹב הַתְּרוּמוֹת הֵן בְּפַת, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין תְּרוּמָה נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּדָגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שֶׁנֶּאֱמַר “רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְגוֹ׳”, וְהַדָּגָן, שֶׁהוּא ה׳ מִינֵי תְּבוּאָה, דֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ הוּא לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ פַּת, וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, הֵם יַיִן וָשֶׁמֶן, דֶּרֶךְ שְׁתִיָּתָן הֵם בִּכְלִי, וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִגַּע בָּהֶם בְּיָדָיו, לְפִיכָךְ, לֹא הִצְרִיכוּ בָּהֶם נְטִילַת יָדַיִם אֲפִלּוּ בִּתְרוּמָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחֻלִּין.
וְגַם בְּפַת חֻלִּין לֹא הִצְרִיכוּ אֶלָּא בְּפַת שֶׁרְגִילִין בָּהּ תָּדִיר לִקְבֹּעַ סְעוּדָה עֲלֵיהֶם, אֲבָל פַּת הַבָּאָה בְּכִיסָנִין וְלַחְמָנִיּוֹת דַּקּוֹת שֶׁאֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם “הַמּוֹצִיא”, לְפִי שֶׁאֵין רְגִילִין לִקְבֹּעַ סְעוּדָה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ח — אֵין צְרִיכִים נְטִילַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁאֵין צְרִיכִים לְדָגָן קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה פַּת, אַף עַל פִּי שֶׁתְּרוּמָתוֹ הִיא מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה וּמְצוּיָה כָּל כָּךְ בַּבַּיִת, לְפִיכָךְ לֹא גָּזְרוּ בִּשְׁבִילָהּ בְּחֻלִּין.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם קָבַע סְעוּדָתוֹ עַל פַּת הַבָּאָה בְּכִיסָנִין וְלַחְמָנִיּוֹת דַּקּוֹת, כְּשֵׁם שֶׁמּוֹעֶלֶת קְבִיעוּת זוֹ לְעִנְיַן “הַמּוֹצִיא” — כָּךְ מוֹעֶלֶת לְעִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם, שֶׁלֹּא לַחֲלֹק בֵּינֵיהֶם לְפַת גְּמוּרָה, כֵּיוָן שֶׁקּוֹבֵעַ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ עַל פַּת גְּמוּרָה, וִיבָרֵךְ גַּם כֵּן בִּרְכַּת “עַל נְטִילַת יָדָיִם”: