Омовение рук перед трапезой

Орах Хаим · симан 158 · лист 3 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל עַל יְדֵי כַּף — לֹא גָּזְרוּ שֶׁמָּא יִגַּע בּוֹ בְּיָדָיו. וּלְפִיכָךְ, אַף אִם נָגַע בְּיָדָיו דֶּרֶךְ מִקְרֶה בְּתוֹךְ הַכַּף — אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִשְׁתִיַּת מַשְׁקִין, לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּם לִגַּע בָּהֶם בְּתוֹךְ הַכּוֹס, וְלָכֵן אַף אִם בָּא לִגַּע בָּהֶם בְּתוֹךְ הַכּוֹס — אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַשּׁוֹתֶה מַיִם בְּיָדוֹ מִן הַנָּהָר, וְכֵן הַטּוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ דְּבַשׁ וּשְׁאָר מַשְׁקִין וּמוֹצֵץ אַחַר כָּךְ — אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם, לְפִי שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ כְּלָל נְטִילַת יָדַיִם לְמַשְׁקִין אֶלָּא עַל יְדֵי טִבּוּל אֳכָלִין, וְלֹא בְּעִנְיָן אַחֵר, הוֹאִיל וְעִקַּר דֶּרֶךְ שְׁתִיַּת הַמַּשְׁקִים הוּא בִּכְלִי.
וּמִכָּל מָקוֹם, בִּדְבַשׁ עָב וְרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁרְגִילִים לִפְעָמִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בַּיָּד בְּלֹא כְּלִי (אֶלָּא שֶׁהוּא טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ, שֶׁקָּרוּי מַשְׁקֶה לְדִבְרֵי הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר) — יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לִקַּח מִמֶּנּוּ בְּאֶצְבַּע לֶאֱכֹל בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם, כִּי יֵשׁ לוֹמַר: מֵאַחַר שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים נְטִילַת יָדַיִם לָאֳכָלִין שֶׁטִּבּוּלָן בְּמַשְׁקֶה — כָּל שֶׁכֵּן לַמַּשְׁקִים עַצְמָן אִם אוֹכְלָם בְּיָדוֹ בְּדֶרֶךְ אֲכִילָה, וְלֹא הוֹצִיאוּ מִכְּלַל תַּקָּנָה זוֹ אֶלָּא הַשּׁוֹתֶה בְּיָדוֹ אוֹ בִּכְלִי לְעוֹלָם.
וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ לֹא נָהֲגוּ רֹב הֲמוֹן עַם לִטֹּל יְדֵיהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלָם בְּמַשְׁקֶה. וְיֵשׁ שֶׁלִּמְּדוּ עֲלֵיהֶם זְכוּת לוֹמַר, שֶׁסָּמְכוּ עַל דַּעַת מִקְצָת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמְרוּ, שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ חֲכָמִים נְטִילַת יָדַיִם לְדָבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה אֶלָּא בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין בְּטָהֳרָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַכְשָׁו שֶׁכֻּלָּנוּ טְמֵאֵי מֵתִים. וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מִי שֶׁיִּסְמֹכוּ, אֲבָל הָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יְבָרֵךְ “עַל נְטִילַת יָדָיִם”, שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל:
דאֵין נִקְרָא מַשְׁקֶה בִּלְשׁוֹן הַתּוֹרָה אֶלָּא ז׳ מַשְׁקִים, שֶׁהֵם: הַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהֶחָלָב, וְהַטַּל, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים, וְדַם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, וּכְגוֹן שֶׁמְּטַבֵּל בּוֹ לִרְפוּאָה לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ. אֲבָל דַּם דָּגִים אֵינוֹ נִקְרָא מַשְׁקֶה, וְהָאוֹכֵל דָּג עִם דָּמוֹ — אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם:
הוְכֵן שְׁאָר כָּל מֵי פֵּרוֹת, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת מַשְׁקִים לִשְׁתִיָּה מִסְּחִיטַת אֵיזֶה פֵּרוֹת, שֶׁהוּא חָשׁוּב כְּמַשְׁקֶה לְעִנְיַן שַׁבָּת — אֵינוֹ נִקְרָא מַשְׁקֶה לְעִנְיַן טֻמְאָה, וְכֵן לְעִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם שֶׁתִּקְּנוּ מִשּׁוּם סֶרֶךְ תְּרוּמָה לְאָכְלָהּ בְּטָהֳרָה: