Омовение рук перед трапезой

Орах Хаим · симан 158 · лист 6 из 9
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ לְטִגּוּן בְּחֶמְאָה אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמַּתִּיכִין הַחֶמְאָה לְבַדָּהּ תְּחִלָּה בִּכְלִי אֶחָד וְאַחַר כָּךְ מְשִׂימִין אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַטִּגּוּן כְּשֶׁהִיא מְהֻתֶּכֶת וְנִמּוֹחָה, שֶׁכְּבָר יָרַד עֲלֵיהֶם תּוֹרַת מַשְׁקֶה קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה לְתוֹךְ הָאֹכֶל שֶׁהוּא הַטִּגּוּן. אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹךְ הַטִּגּוּן חֶמְאָה קְרוּשָׁה שֶׁאֵין בָּהּ טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ — אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם לְטִגּוּן זֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַחֶמְאָה קְרוּשָׁה הָיְתָה אֹכֶל גָּמוּר, וּכְשֶׁהִתְחִילָה לִהְיוֹת נִמּוֹחָה וְלָצֵאת מִמֶּנָּה מַשְׁקֶה — הֲרֵי יָצָא לְתוֹךְ הָאֹכֶל שֶׁהוּא מִין הַטִּגּוּן. וְכָל מַשְׁקֶה הַבָּא לָאֹכֶל מִתְּחִלַּת יְצִיאָתוֹ — אֵין עָלָיו תּוֹרַת מַשְׁקֶה כְּלָל אֶלָּא תּוֹרַת אֹכֶל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״כ:
ימֹהַל הַיּוֹצֵא מִבְּשַׂר צָלִי — אֵינוֹ נִקְרָא מַשְׁקֶה. וַאֲפִלּוּ הוּדַח הַבָּשָׂר בְּמַיִם קֹדֶם הַצְּלִיָּה, מִכָּל מָקוֹם, בִּשְׁעַת הַצְּלִיָּה נִתְיַבֵּשׁ אוֹתוֹ לַחְלוּחִית, וּמִן הַבָּשָׂר יוֹצֵא מֹהַל, וְהוּא מִלַּחְלוּחִית הַבָּשָׂר עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ נִקְרָא מַשְׁקֶה:
יאהַנּוֹטֵל יָדָיו לְפֵרוֹת נְגוּבִים, אֲפִלּוּ לְחִטִּים וּשְׂעוֹרִים שֶׁתְּרוּמָתָן מִן הַתּוֹרָה — הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ — סְתָם יָדַיִם כְּשֵׁרוֹת לִבְרָכָה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁנָּגַע בְּמָקוֹם מְטֻנָּף.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנּוֹטֵל בְּתוֹרַת חִיּוּב נְטִילַת יָדַיִם כְּדֶרֶךְ נְטִילָה לְפַת, אֲבָל אִם נוֹטֵל דֶּרֶךְ נְקִיּוּת, שֶׁרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לְנַקּוֹת יָדָיו לִכְבוֹד הַבְּרָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָהֶם שׁוּם טֻמְאָה — מֻתָּר:
יבהַשּׁוֹתֶה אֵין צָרִיךְ לִטֹּל אֲפִלּוּ יָדוֹ אַחַת, אֶלָּא אִם כֵּן שׁוֹתֶה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְאֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ע:
יגנָטַל יָדָיו לְדָבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכֹל לֶחֶם — יַחֲזֹר וְיִטֹּל יָדָיו בְּלֹא בְּרָכָה אִם לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, לְפִי שֶׁלְּהָאוֹמְרִים שֶׁדָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם כְּלָל בַּזְּמַן הַזֶּה — הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נוֹטֵל לִנְקִיּוּת בְּעָלְמָא וְלֹא לְשֵׁם מִצְוַת נְטִילָה, וּנְטִילַת יָדַיִם צְרִיכָה כַּוָּנָה לְשֵׁם נְטִילָה הַמַּכְשֶׁרֶת לַאֲכִילָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נָטַל יָדָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֶלָּא מִשּׁוּם נְקִיּוּת, שֶׁהָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכֹל, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל יָדָיו.