О чём разрешено говорить в субботу

Орах Хаим · симан 306 · лист 10 из 13
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אָסוּר לִקְנוֹת לְגַמְרֵי אֶת הָאֶתְרוֹג אוֹ הַשּׁוֹפָר בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בְּעִנְיָן אַחֵר, שֶׁאֵין דּוֹחִין שְׁבוּת גָּמוּר מִפְּנֵי מִצְוַת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקפ״ו וְתרנ״ה:
יחאָסוּר לִמְדּוֹד שׁוּם דָּבָר בְּשַׁבָּת, בֵּין בְּיָד בֵּין בְּחֶבֶל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה חֹל וְזִלְזוּל שַׁבָּת. וּמֻתָּר לִמְדּוֹד מְדִידָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן לִמְדּוֹד אִם יֵשׁ בְּמִקְוֶה מ׳ סְאָה, אוֹ לִמְדּוֹד הַחוֹר אִם יֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח לְהָבִיא הַטֻּמְאָה מֵהַחֶדֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ לְהַחֶדֶר הַסָּמוּךְ לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלִים הַכֹּהֲנִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ לְבַיִת אַחֵר, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹדֵד שִׁעוּרֵי תוֹרָה — אֵינוֹ נִרְאֶה כְּמַעֲשֵׂה חֹל.
וּמֻתָּר לִמְדּוֹד הָאֵזוֹר שֶׁל מִי שֶׁכּוֹאֵב לוֹ רֹאשׁוֹ וְלִלְחוֹשׁ עַל הַמְּדִידָה כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגוֹת הַנָּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְדִידָה שֶׁל מִצְוָה, וּמִשּׁוּם הַלַּחַשׁ אֵין אִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ז:
יטאַף לִדְבַר הָרְשׁוּת אֵין אִסּוּר לִמְדּוֹד אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן לִמְדּוֹד לְאֵיזֶה צֹרֶךְ, אֲבָל אִם מוֹדֵד שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּלָל אֶלָּא כְּמִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא — מֻתָּר:
כמִי שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְרוֹעַ חוֹבוֹ לַחֲבֵרוֹ בְּז׳ בְּנִיסָן וְחָל ז׳ בְּנִיסָן בְּשַׁבָּת — יִתְבָּאֵר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִמָּן ע״ג:
כאמֻתָּר לְהַרְהֵר בַּעֲסָקָיו אֲפִלּוּ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא דִּבּוּר לְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר “וְדַבֵּר דָּבָר”, דִּבּוּר — אָסוּר, הִרְהוּר — מֻתָּר.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ מִתּוֹךְ הַהִרְהוּר טִרְדַּת הַלֵּב אוֹ נִדְנוּד דְּאָגָה — אָסוּר. וּמִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת מִצְוָה שֶׁלֹּא לְהַרְהֵר כְּלָל בַּעֲסָקָיו, אֶלָּא יְהֵא בְעֵינָיו כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב “שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ”, וְאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, אֶלָּא יִרְאֶה אָדָם בְּכָל שַׁבָּת כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה, וְאֵין לְךָ עֹנֶג גָּדוֹל מִזֶּה:
כבאָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי אֲפִלּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיֵּלֵךְ חוּץ לַתְּחוּם בְּשַׁבָּת אַחֲרֵי קְרוֹבֵי הַמֵּת שֶׁיָּבֹאוּ לְהַסְפִּידוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין שׁוּם אִסּוּר מִפְּנֵי הֶסְפֵּדוֹ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אִם הֵבִיא הַנָּכְרִי מֵעַצְמוֹ חֲלִילִין לְמֵת לְהַסְפִּידוֹ בָּהֶם מִחוּץ לַתְּחוּם — אָסוּר לְהַסְפִּידוֹ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ״ה.