Речь в субботу

Орах Хаим · симан 307 · лист 2 из 14
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וכָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת מִן הַדִּין — אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְדָבָר זֶה עַד לְאַחַר הַשַּׁבָּת, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר לוֹ קֹדֶם הַשַּׁבָּת לִשְׂכּוֹר לוֹ פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מְלָאכָה אַחַר הַשַּׁבָּת.
אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חֻמְרָא בְּעָלְמָא לְיִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ — יָכוֹל לוֹמַר לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹתוֹ:
זכָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת — אָסוּר אֲפִלּוּ לִרְמוֹז לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְהוּא הַדִּין שֶׁאָסוּר לוֹמַר לוֹ אֵיזֶה צִוּוּי לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַמֻּתָּר בְּעִנְיָן שֶׁיָּבִין מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן לוֹמַר לְנָכְרִי שֶׁיְּקַנַּח חָטְמוֹ כְּדֵי שֶׁיָּבִין שֶׁיָּסִיר הַפֶּחָם שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּר, שֶׁהֲרֵי זֶה כִּמְצַוֵּהוּ לְהָסִיר הַפֶּחָם אֶלָּא שֶׁהוּא בְּרֶמֶז.
וַאֲפִלּוּ אִם הַנָּכְרִי בָּא מֵעַצְמוֹ לְהָסִיר הַפֶּחָם בְּלֹא רְמִיזַת הַיִּשְׂרָאֵל — צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ אִם עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הַיִּשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהַנֵּר הוּא שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע״ו.
אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי אֵיזֶה צִוּוּי שֶׁיָּבִין מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אַחַר הַשַּׁבָּת, אוֹ לִרְמוֹז לוֹ מְלָאכָה לַעֲשׂוֹתָהּ אַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא נֶאֱסַר אֶלָּא דִבּוּר בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר “וְדַבֵּר דָּבָר”.
וְאִם אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ שׁוּם צִוּוּי, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר לְפָנָיו אֵיזֶה דָבָר שֶׁמֵּבִין מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, כְּגוֹן נָכְרִי שֶׁהֵבִיא אִגֶּרֶת חֲתוּמָה אוֹ קְשׁוּרָה, שֶׁאֵין הַיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לְפָתְחָהּ וּלְקָרְאָהּ — יָכוֹל לוֹמַר לְהַנָּכְרִי “אֵינִי יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינָהּ פְּתוּחָה”, וְהַנָּכְרִי פּוֹתְחָהּ מֵעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ שׁוּם צִוּוּי אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז, אֶלָּא שֶׁהַנָּכְרִי מֵבִין מֵעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן (וּלְדַעַת עַצְמוֹ הוּא עוֹשֶׂה לְהַשְׁלִים פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלִיחוּת אִגֶּרֶת זוֹ, וּלְכָךְ אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ):
חמֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי אַחַר הַשַּׁבָּת “מַדּוּעַ לֹא עָשִׂיתָ דָּבָר פְּלוֹנִי בְּשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה”, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּבִין מִתּוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּשַׁבָּת הַבָּאָה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר לוֹ כֵּן בְּחֹל, וְאֵין בַּאֲמִירָתוֹ זוֹ שׁוּם (רֶמֶז) צִוּוּי לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת הַבָּאָה, אֶלָּא שֶׁהַנָּכְרִי מֵבִין כֵּן מֵעַצְמוֹ.