Речь в субботу

Орах Хаим · симан 307 · лист 11 из 14
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
לְפִיכָךְ, יֵשׁ אוֹסְרִים לְטַלְטֵל גֵּט כָּשֵׁר הָעוֹמֵד לְגָרֵשׁ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּאֶבֶן הָעֶזֶר סִמָּן קל״ו, עַיֵּן שָׁם. אֲבָל גֵּט פָּסוּל, אוֹ גֵט שֶׁכְּבָר גֵּרֵשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה — מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין מַקְפִּידִים עָלָיו לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ:
כטכֹּתֶל אוֹ וִילוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוּרוֹת חַיּוֹת מְשֻׁנּוֹת אוֹ דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם מִמַּעֲשִׂים שֶׁהָיוּ, כְּגוֹן מִלְחֶמֶת דָּוִד וְגָלְיָת, וְכָתוּב תַּחְתֵּיהֶם זוֹ צוּרַת חַיָּה פְּלוֹנִית וְזֶה דְּיוֹקָן פְּלוֹנִי — אָסוּר לִקְרוֹת כְּתָב זֶה בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת. וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלֹא קְרִיאָה אָסוּר:
לוְכֵן סִפְרֵי מִלְחָמוֹת (וְדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם), וְכֵן מְלִיצוֹת וּמְשָׁלִים שֶׁל שִׂיחַת חֻלִּין, כְּגוֹן סֵפֶר עִמָּנוּאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דִּבְרֵי חֵשֶׁק — אָסוּר לִקְרוֹתָן בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלֹא קְרִיאָה, גְּזֵרָה מִשּׁוּם שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת.
וְאַף בְּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם “מוֹשַׁב לֵצִים” אַף אִם כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּבְדִבְרֵי חֵשֶׁק יֵשׁ עוֹד אִסּוּר אֲפִלּוּ כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁמְּגָרֶה יֵצֶר הָרָע בְּעַצְמוֹ. וּמִי שֶׁחִבְּרָן, וּמִי שֶׁהֶעְתִּיקָן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּדְפִּיסָן — הֵם בִּכְלַל מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים.
אֲבָל אוֹתָן סִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם עִנְיְנֵי מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּגוֹן סֵפֶר יוֹסִיפוּן וְכַיּוֹצֵא בוֹ — מֻתָּר לִקְרוֹתָם אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ כְּתוּבִים בְּלַעַז.
(וּמִכָּל מָקוֹם אֵין רָאוּי לִבְנֵי אָדָם לְהַרְבּוֹת בָּהֶם):
לאיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לִלְמוֹד בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב רַק בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ בְּסִפְרֵי חָכְמוֹת אָסוּר, שֶׁכָּל סֵפֶר שֶׁאֵין בּוֹ סְרַךְ קְדֻשֶּׁה — יֵשׁ לִגְזוֹר מִשּׁוּם שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, וּלְפִי זֶה אֲפִלּוּ לְטַלְטְלָם אָסוּר.
וְיֵשׁ מַתִּירִים בְּכָל סִפְרֵי חָכְמוֹת וְסִפְרֵי רְפוּאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁדְּבַר חָכְמָה אֵינוֹ מִתְחַלֵּף בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, וְאֵין לִגְזוֹר עַל זֶה בִּשְׁבִיל זֶה. וְכֵן נוֹהֲגִין לְהָקֵל.
וּלְפִי סְבָרָא זוֹ מֻתָּר לְהַבִּיט בְּשַׁבָּת בִּכְלִי שֶׁל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים (שֶׁקּוֹרִין אַצְטְרְלוֹ״ב) וּלְהַפְּכוֹ וּלְטַלְטְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל סִפְרֵי הַחָכְמָה לְפִי סְבָרָא זוֹ, דְּמַה הֶפְרֵשׁ בֵּין כָּתוּב וְרָשׁוּם בְּעֵט בַּרְזֶל בְּלוּחוֹת נְחֹשֶׁת לְכָתוּב בַּסֵּפֶר. וְאֵין לֶאֱסוֹר מִשּׁוּם שֶׁמָּא יְסַלֵּק הַלּוּחוֹת וְיַחֲזִירֵן וַהֲרֵי זֶה כְּבוֹנֶה כְּלִי, דְּכֵיוָן שֶׁדֶּרֶךְ לוּחוֹת אֵלּוּ לִהְיוֹת רְפוּיִין — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם בּוֹנֶה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי״ג: