Речь в субботу

Орах Хаим · симан 307 · лист 8 из 14
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כבוְגָזְרוּ עַל כָּל כְּתָב, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ מֵחֲפָצִים הָאֲסוּרִים שֶׁלֹּא לִקְרוֹת בּוֹ בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בְּלֹא קְרִיאָה אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקְרָא אוֹ יְעַיֵּן בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת. לְפִיכָךְ, מִי שֶׁזִּמֵּן אוֹרְחִים וְהֵכִין לָהֶם מִינֵי מְגָדִים וְכָתַב בִּכְתָב מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֶת שְׁמוֹת הָאוֹרְחִים שֶׁזִּמֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לְקָרְאָם אֵלָיו בְּשַׁבָּת, אוֹ שֶׁכָּתַב שְׁמוֹת הַמִּינִים שֶׁהֵכִין לָהֶם — אָסוּר לִקְרוֹת בִּכְתָב זֶה בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בְּלֹא קְרִיאָה אָסוּר.
וַאֲפִלּוּ אִם הַשֵּׁמוֹת חֲקוּקִים בַּטַּבְלָא אוֹ פִּנְקָס וְלֹא כְתוּבִים — אָסוּר, שֶׁמָּא יִטְעוּ לְהַתִּיר אַף בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, שֶׁהַטַּבְלָא וּפִנְקָס מִתְחַלְּפִים בִּשְׁטָר.
אֲבָל אִם חֲקוּקִים בַּכֹּתֶל — מֻתָּר לִקְרוֹתָם בְּשַׁבָּת, שֶׁחֲקִיקַת הַכֹּתֶל אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בִּשְׁטָר. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ חֲקוּקִים חֲקִיקָה שׁוֹקַעַת, אֲבָל אִם הֵם בּוֹלְטִין — אָסוּר אֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְחוֹק מִן הָאוֹרְחִים, שֶׁיִּרְאֶה שֶׁלֹּא הֵכִין לָהֶם כָּל צָרְכָּם וְיִתְחָרֵט שֶׁזִּמֵּן אוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הָרָאוּי, וְיִגְרוֹד וְיַעֲבִיר שְׁמוֹתָם הַבּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָאֵם הַשַּׁמָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן חֲקִיקָה שׁוֹקַעַת שֶׁאֵינָהּ נוֹחָה לִמְחוֹק, וּבְתוֹךְ כָּךְ יִזְכּוֹר שֶׁהוּא שַׁבָּת וְלֹא יִמְחוֹק.
וַאֲפִלּוּ אִם חֲקִיקָה הַבּוֹלֶטֶת הוּא גָבוֹהַּ הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ הַכֹּתֶל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ שָׁם לִמְחוֹק — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים בִּגְזֵרָתָם בֵּין גָּבוֹהַּ לְנָמוּךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ער״ה.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם כָּתַב בִּכְתָב עַל רֹאשׁ הַכֹּתֶל, שֶׁאָסוּר גַּם מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, שֶׁהַכְּתִיבָה שֶׁבַּכֹּתֶל מִתְחַלֶּפֶת בִּכְתִיבָה שֶׁבִּשְׁטָר:
כגעַכְשָׁו נָהֲגוּ שֶׁהַשַּׁמָּשׁ קוֹרֵא לַסְּעֻדָּה מִתּוֹךְ הַכְּתָב שֶׁכְּתוּבִים בּוֹ שְׁמוֹת הַמְזֻמָּנִים לַסְּעֻדָּה. וְיֵשׁ שֶׁלִּמֵּד זְכוּת עַל הַמִּנְהָג, לְפִי שֶׁאֵין נוֹהֲגִין כָּךְ אֶלָּא בִּסְעֻדַּת מִצְוָה, וּלְצֹרֶךְ מִצְוָה אֵין לִגְזוֹר מִשּׁוּם שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, שֶׁהֲרֵי אִסּוּר הַקְּרִיאָה בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם “מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ”, וְאִסּוּר “מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ” לֹא שַׁיָּךְ בִּדְבַר מִצְוָה, שֶׁחֶפְצֵי שָׁמַיִם הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹתָם — מֻתָּר לְדַבֵּר בָּם, וְלֹא גָזְרוּ בְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם שֶׁמָּא יִטְעוּ לְהַתִּיר גַּם חֶפְצֵי הֶדְיוֹט, אִם כֵּן כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִגְזוֹר בִּדְבַר מִצְוָה בַּחֲפָצִים הַמֻּתָּרִים שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת וְיַעֲבוֹר עַל אִסּוּר “מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ”.