Отжимание в субботу

Орах Хаим · симан 320 · лист 1 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
דִּינֵי סְחִיטָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ כ״ח סְעִיפִים
אהַסּוֹחֵט זֵיתִים לְהוֹצִיא מֵהֶם שֶׁמֶן, אוֹ עֲנָבִים לְהוֹצִיא מֵהֶן יַיִן — חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁמְּפָרֵק הַמַּשְׁקֶה מֵהַפְּרִי, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״ה שֶׁכָּל הַמְפָרֵק אֹכֶל אוֹ מַשְׁקֶה מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְכַּסָּה בּוֹ — הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת הַדָּשׁ.
אֲבָל שְׁאָר פֵּרוֹת — מֻתָּר לְסָחֳטָן מִן הַתּוֹרָה לְהוֹצִיא מֵימֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מֵי פֵרוֹת אֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת מַשְׁקֶה, אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים בִּלְבַד, אֶלָּא תּוֹרַת אֹכֶל עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי זֶה כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל, שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְפָרֵק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לִסְחוֹט אֲפִלּוּ תּוּתִים וְרִמּוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּקְצָת בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה תּוּתִים וְרִמּוֹנִים הֵם סוֹחֲטִין אוֹתָן לְשֵׁם מַשְׁקֶה כְּזֵיתִים וַעֲנָבִים, וְאִלּוּ הָיוּ כֵּן הַרְבֵּה לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם — הָיוּ גַם כֵּן רְגִילִין לְסָחֳטָם לְשֵׁם מַשְׁקֶה. לְפִיכָךְ, כָּל מִי שֶׁסּוֹחֲטָן לְשֵׁם מַשְׁקֶה — מוֹעֶלֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִהְיוֹת שֵׁם מַשְׁקֶה עֲלֵיהֶם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאֵין אוֹמְרִים “בָּטְלָה דַעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם”.
וְכֵן אוֹתָם אֲגָסִים (שֶׁקּוֹרִין בערני״ס בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז) שֶׁרְגִילִין לְסָחֳטָן לְשֵׁם מַשְׁקֶה בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת — אָסוּר לְסָחֳטָן בְּשַׁבָּת בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאִם הָיָה לְכָל הָעוֹלָם הַרְבֵּה מֵהֶם כָּל כָּךְ כְּמוֹ שָׁם — הָיוּ גַם כֵּן סוֹחֲטִין אוֹתָם לְשֵׁם מַשְׁקֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּפֵרוֹת אֵלּוּ.
אֲבָל שְׁאָר פֵּרוֹת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְסָחֳטָן לְשֵׁם מַשְׁקֶה, דְּהַיְנוּ לִשְׁתּוֹת מֵימֵיהֶם מֵחֲמַת צָמָא אוֹ תַּעֲנוּג, אַף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ רְגִילִין לְסָחֳטָן לִרְפוּאָה — אֵין עֲלֵיהֶם שֵׁם מַשְׁקֶה בִּשְׁבִיל כָּךְ, אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּמֻתָּר לְסָחֳטָן בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל. וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַסּוֹחֲטָן מִתְכַּוֵּן לְשֵׁם מַשְׁקֶה — בָּטְלָה דַעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם.
וּמִכָּל מָקוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִסְחוֹט אֵיזֶה פְּרִי לְשֵׁם מַשְׁקֶה — הֲרֵי דִינוֹ שָׁם כְּתוּתִים וְרִמּוֹנִים, וְאָסוּר לְסָחֳטוֹ בְּשַׁבָּת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לְשֵׁם מַשְׁקֶה, שֶׁלֹּא בָטְלָה דַּעַת זֶה הַסּוֹחֵט, כֵּיוָן שֶׁכָּל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ עוֹשִׂין כֵּן בְּחֹל. אֲבָל בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת מֻתָּר לְסָחֳטוֹ, הוֹאִיל וְאֵין רְגִילִין לְסָחֳטוֹ לְשֵׁם מַשְׁקֶה אַף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ.