Отжимание в субботу

Орах Хаим · симан 320 · лист 4 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
החַרְצַנִּים וְזָגִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם לַעֲשׂוֹת תְּמָד — מֻתָּר לִמְשׁוֹךְ מֵהֶם בְּשַׁבָּת וְלִשְׁתּוֹת. וַאֲפִלּוּ לֹא נָתַן מַיִם וְהַיַּיִן מִתְמַצֶּה וְזָב מֵאֵלָיו — מֻתָּר לִשְׁתּוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִתְרַסֵּק מִבְּעוֹד יוֹם:
ומֻתָּר לִסְחוֹט אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תַּבְשִׁיל כְּדֵי לְתַקֵּן (עַיֵּן סִימָן תק״ה) הָאֹכֶל, שֶׁכָּל מַשְׁקֶה הַבָּא לָאֹכֶל כְּאֹכֶל הוּא חָשׁוּב, וְאֵין עָלָיו שֵׁם מַשְׁקֶה כְּלָל, וַהֲרֵי זֶה כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל.
אֲבָל אִם אֵין בָּהּ אֹכֶל — אָסוּר לִסְחוֹט לְתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לְעָרֵב בָּהּ אֹכֶל, וּבִשְׁבִיל כָּךְ הוּא סוֹחֵט לְתוֹכָהּ יַיִן זֶה כָּדֵי לְתַקֵּן וּלְמַתֵּק אֶת הָאֹכֶל שֶׁיִּתֵּן בָּהּ אַחַר כָּךְ שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ עִם יַיִן זֶה, וַהֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה הַבָּא לָאֹכֶל וּכְאֹכֶל הוּא חָשׁוּב, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת סְחִיטַת הַיַּיִן אֵין בָּהּ אֹכֶל עֲדַיִן, וְאֵין הַדָּבָר נִכָּר כְּלָל שֶׁהוּא בָּא לְתַקֵּן אֹכֶל — אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
זוְכֵן הַדִּין בְּתוּתִים וְרִמּוֹנִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אֲבָל שְׁאָר פֵּרוֹת, אַף לְדִבְרֵי הָאוֹסְרִים לְסָחֳטָן לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ סוֹחֲטָן אֶלָּא כְּדֵי לְטַבֵּל הַמַּאֲכָל בְּמֵימֵיהֶם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אֹכֶל בְּתוֹךְ הַכְּלִי שֶׁסּוֹחֲטָן לְתוֹכוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבִּשְׁעַת סְחִיטָתָן יוֹדְעִים הַכֹּל שֶׁסּוֹחֲטָן לְמַתֵּק הָאֹכֶל וְלֹא לְשֵׁם מַשְׁקֶה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כְּלָל לְסָחֳטָן לְשֵׁם מַשְׁקֶה:
חבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפֵרוֹת הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה, אֲבָל פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה — אָסוּר לְסָחֳטָן לְדִבְרֵי הַכֹּל אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הָאֳכָלִים, שֶׁכְּשֶׁסּוֹחֵט פְּרִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה — אֵינוֹ מַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל, אֶלָּא אֹכֶל מִפְּסֹלֶת, וְיֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם מְפָרֵק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש״ה, וְגַם מִשּׁוּם בּוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת, אֲפִלּוּ רוֹצֶה לֶאֱכוֹל לְאַלְתַּר, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לִבְרוֹר אֹכֶל מִפְּסֹלֶת בְּיָדוֹ כְּדֵי לֶאֱכוֹל לְאַלְתַּר אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָה כָּךְ הוּא לִטּוֹל הָאֹכֶל בְּיָדוֹ מִן הַפְּסֹלֶת וְלֶאֱכוֹל, וְאֵינוֹ מֵעֵין מְלָאכָה, אֲבָל לִסְחוֹט וְלֶאֱכוֹל — אֵינוֹ דֶּרֶךְ אֲכִילָה אֶלָּא דֶּרֶךְ מְלָאכָה:
טוְכֵן אָסוּר לִסְחוֹט הַבֹּסֶר, דְּהַיְנוּ עֲנָבִים שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְכַפּוֹל הַלָּבָן, אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הָאֳכָלִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, וְכִפְסֹלֶת הוּא לְגַבֵּי יַיִן הַנִּסְחָט מִמֶּנּוּ. וּלְפִי שֶׁלֹּא נוֹדַע לָנוּ שִׁעוּר פּוֹל הַלָּבָן — אָסוּר לִסְחוֹט עֲנָבִים לְתוֹךְ אֳכָלִים עַד שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה לְרֹב בְּנֵי אָדָם.