Отжимание в субботу

Орах Хаим · симан 320 · лист 5 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר לִסְחוֹט הַבֹּסֶר לְתוֹךְ הָאֹכֶל (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאָר פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה, וַאֲפִלּוּ לְסָחֳטָן לְשֵׁם מַשְׁקִין מֻתָּר לְהַמַּתִּירִין בִּשְׁאָר פֵּרוֹת).
וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:
יתַּפּוּחִים דִּינָם כִּשְׁאָר פֵּרוֹת. וַאֲפִלּוּ לִימוֹנִים אֵין דִּינָם כְּתוּתִים וְרִמּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁמֻּתָּר לְסָחֳטָן לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶן אֲפִלּוּ לְשֵׁם מַשְׁקֶה לְדִבְרֵי הַמַּתִּירִים. וּלְדִבְרֵי הָאוֹסְרִים מֻתָּר עַל כָּל פָּנִים לְסָחֳטָן לְצֹרֶךְ אֹכֶל, דְּהַיְנוּ לְטַבֵּל הַמַּאֲכָל בְּמֵימֵיהֶן וְכַיּוֹצֵא בָזֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַרְבֵּה מֵהֶם הֵם סוֹחֲטִים אוֹתָן לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶן — אֵין דִּינָם כְּתוּתִים וְרִמּוֹנִים בִּשְׁבִיל כָּךְ אֲפִלּוּ בְּאוֹתָן מְקוֹמוֹת, לְפִי שֶׁאֵינָן סוֹחֲטִין מֵימֵיהֶן לְשֵׁם מַשְׁקֶה אֶלָּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל. וַאֲפִלּוּ אִם נוֹהֲגִין לְסָחֳטָן לְתוֹךְ מַיִם לִשְׁתּוֹת — מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִשְׁתּוֹתָן לְבַדָּן.
וּמִכָּל מָקוֹם, לְדִבְרֵי הָאוֹסְרִים לִסְחוֹט שְׁאָר פֵּרוֹת לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶן לְשֵׁם מַשְׁקֶה — אָסוּר לִסְחוֹט בְּשַׁבָּת לִימוֹנִים אוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת לְתוֹךְ מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין לִשְׁתּוֹתָן, לְפִי שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא מַשְׁקֶה הַבָּא לָאֹכֶל הוּא כְּאֹכֶל, וְלֹא הַבָּא לַמַּשְׁקֶה:
יאוְכָל זֶה בְּלִימוֹנִים חֲדָשִׁים, אֲבָל הַכְּבוּשִׁים בְּמֶלַח וְחֹמֶץ אוֹ בְּמֵי מֶלַח, וְכֵן שְׁאָר פֵּרוֹת וִירָקוֹת הַכְּבוּשִׁים וְכֵן הַשְּׁלָקוֹת — אָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל לְסָחֳטָן לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶן, אֶלָּא לְצֹרֶךְ גּוּפָן לְתַקְּנָם לַאֲכִילָה עַל יְדֵי כָךְ, שֶׁאָז אֵין בּוֹ מְפָרֵק, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְדָבָר הַמִּתְפָּרֵק, דְּהַיְנוּ מֵימֵיהֶן.
וְאִם סְחָטָן לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶן — פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֵּימֵיהֶן הָיוּ מַשְׁקִין גְּמוּרִים קֹדֶם שֶׁנִּבְלְעוּ בָהֶן, כְּגוֹן שֶׁנִּכְבְּשׁוּ אוֹ נִשְׁלְקוּ בְּמַיִם אוֹ יַיִן וְחֹמֶץ וְכַיּוֹצֵא בָהֶן מִשְּׁאָר מַשְׁקִין, כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו הֵן נִסְחָטִין מֵאֳכָלִין — תּוֹרַת אֹכֶל עֲלֵיהֶן, וַהֲרֵי זֶה כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר לְסָחֳטָן לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶם, הוֹאִיל וְהָיוּ מַשְׁקִין גְּמוּרִים קֹדֶם לָכֵן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֵרוֹת חַיִּין, שֶׁמֵּימֵי סְחִיטָתָן לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם שֵׁם מַשְׁקֶה מֵעוֹלָם, לְפִיכָךְ מֻתָּר לְסָחֳטָן לְדִבְרֵי הַמַּתִּירִין:
יבמֻתָּר לִסְחוֹט כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶן לְתוֹךְ קְדֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֹכֶל כְּדֵי לְתַקְּנוֹ. אֲבָל אִם עֲדַיִן אֵין בָּהּ אֹכֶל — אָסוּר לִסְחוֹט לְתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לְעָרֵב בָּהּ אֹכֶל, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה: