Отжимание в субботу

Орах Хаим · симан 320 · лист 3 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל אֲפִלּוּ בְּזֵיתִים וַעֲנָבִים, כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְהַמַּחְמִיר אֲפִלּוּ בְּפַת וּבָשָׂר — תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. וּמִכָּל מָקוֹם, בִּשְׁאָר פֵּרוֹת חוּץ מִזֵּיתִים וַעֲנָבִים — יֵשׁ לְהָקֵל, כִּי יֵשׁ צַד לְהָקֵל בִּמְצִיצַת פֵּרוֹת וְלוֹמַר שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָן כָּךְ הוּא, וְכָל שֶׁהוּא דֶּרֶךְ אֲכִילָה אֵינוֹ מֵעֵין מְלָאכָה כְּלָל, וְאַף חֲכָמִים לֹא גָזְרוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שי״ט בְּבוֹרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת:
גמַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ בְּשַׁבָּת מֵאֲלֵיהֶם מִזֵּיתִים וַעֲנָבִים — אֲסוּרִים עַד לָעֶרֶב, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחוֹט בְּיָדַיִם כְּדֵי לִשְׁתּוֹתָן הַיּוֹם אִם יִהְיוּ מֻתָּרִים. וַאֲפִלּוּ אִם הַזֵּיתִים וְהָעֲנָבִים הֵן עוֹמְדִין לַאֲכִילָה — חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ עֲלֵיהֶן לְסָחֳטָן לְשֵׁם מַשְׁקִין, כְּמוֹ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ רֹב הַזֵּיתִים וְהָעֲנָבִים.
אֲבָל מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ מִתּוּתִים וְרִמּוֹנִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אִם הֵן עוֹמְדִים לַאֲכִילָה — הַמַּשְׁקִין מֻתָּרִים, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ עֲלֵיהֶם לְמַשְׁקִין, וְאִם הֵן עוֹמְדִין לְמַשְׁקִין — הַמַּשְׁקִין אֲסוּרִים:
דזֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁנִּתְרַסְּקוּ מִבְּעוֹד יוֹם — מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן בְּשַׁבָּת מֻתָּרִין, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ״ב.
וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְרַסְּקוּ מִבְּעוֹד יוֹם, אִם יֵשׁ יַיִן בְּגִיגִית שֶׁהָעֲנָבִים בְּתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲנָבִים מִתְבַּקְּעִים בְּשַׁבָּת בַּגִּיגִית וְיוֹצֵא מֵהֶן עוֹד יַיִן — מֻתָּר לִשְׁתּוֹת מִגִּיגִית זוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁכָּל מְעַט יַיִן הַיּוֹצֵא מֵהָעֲנָבִים בְּשַׁבָּת מִתְבַּטֵּל בְּשִׁשִּׁים בְּיַיִן שֶׁהָיָה כְּבָר בַּגִּיגִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא “דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין”, שֶׁלְּאַחַר הַשַּׁבָּת יִהְיֶה מֻתָּר בְּלֹא בִטּוּל, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁיַּיִן זֶה הַיּוֹצֵא בְּשַׁבָּת לֹא הָיָה נִכָּר מֵעוֹלָם קֹדֶם שֶׁנִּתְעָרֵב וְלֹא הָיָה עָלָיו שֵׁם יַיִן מֵעוֹלָם (וְעַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קכ״ג אֵימָתַי חָל עָלָיו שֵׁם יַיִן) — לֹא חָל עָלָיו שֵׁם “דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין” עַד לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְבַּטֵּל. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁ“דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין” אֵינוֹ בָטֵל, אֶלָּא כְּשֶׁהָאִסּוּר בְּעֵין מִתְּחִלָּה, וְחָל עָלָיו שֵׁם “דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין”, וְאַחַר כָּךְ נִתְעָרֵב.
וַאֲפִלּוּ אִם נָתְנוּ עֲנָבִים שְׁלֵמִים בְּגִיגִית זוֹ בְּשַׁבָּת וְנִתְבַּקְּעוּ בְּיַיִן בּוֹ בַיּוֹם — מֻתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן מֵהַגִּיגִית מִטַּעַם זֶה.
אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לִתֵּן עֲנָבִים שְׁלֵמִים בְּיַיִן בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּקְּעוּ וְיָזוּב יֵינָם, מִשּׁוּם אִסּוּר סְחִיטָה. וְאַף שֶׁאֵינוֹ סוֹחֵט בְּיָדָיו מַמָּשׁ — מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: