Больной в субботу

Орах Хаим · симан 328 · лист 4 из 18
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם רוֹפֵא מֻמְחֶה, אֶלָּא שֶׁאֶחָד אוֹמֵר שֶׁהוּא מַכִּיר בְּחֹלִי זֶה וְנִרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ חִלּוּל — מְחַלְּלִין עַל פִּיו, כִּי כָּל בְּנִי אָדָם חֲשׁוּבִין מֻמְחִין קְצָת, וּסְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. (וַאֲפִלּוּ אִם אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא הוּא צָרִיךְ לְחִלּוּל — מְחַלְּלִין. וְהוּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא מַכִּיר חֹלִי זֶה). וּמִכָּל מָקוֹם, אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהַכְחִישׁ אֶת הַמֻּמְחֶה הָאוֹמֵר שֶׁאֵין צָרִיךְ חִלּוּל, אֲפִלּוּ אִם זֶה אוֹמֵר שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ חִלּוּל.
וְכָל זֶה בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל סְתָם נָכְרִים שֶׁאֵינָן רוֹפְאִים — אֵין מַחֲזִיקִים אוֹתָם כִּבְקִיאִים לְחַלֵּל שַׁבָּת עַל פִּיהֶם, כְּשֶׁאֵין שָׁם יִשְׂרָאֵל הַמַּכִּיר חֹלִי זֶה:
יאאִם לֹא רָצָה הַחוֹלֶה לְקַבֵּל הַתְּרוּפָה, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיְּחַלְּלוּ עָלָיו שַׁבָּת — כּוֹפִין אוֹתוֹ, שֶׁהִיא חֲסִידוּת שֶׁל שְׁטוּת:
יבחוֹלֶה אוֹמֵר צָרִיךְ אֲנִי לִתְרוּפָה פְלוֹנִית, וְרוֹפֵא אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ — שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה, כִּי “לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ”. וְאִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאוֹתָהּ הַתְּרוּפָה מַזִּיק לוֹ — שׁוֹמְעִין לָרוֹפֵא:
יגחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁאֲמָדוּהוּ בְּיוֹם שַׁבָּת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ רְפוּאָה יְדוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְלֶאכֶת חִלּוּל שַׁבָּת שְׁמוֹנָה יָמִים — אֵין אוֹמְרִים נַמְתִּין עַד הַלַּיְלָה וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נְחַלֵּל עָלָיו אֶלָּא שַׁבָּת אַחַת, אֶלָּא יַעֲשׂוּ מִיָּד, אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַלְּלִין עָלָיו שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, שֶׁאַף שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָמוּת הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי אֲמָדוּהוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם שְׁמוֹנָה יָמִים, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יָמוּת לְאַחַר הַשְּׁמוֹנָה יָמִים אִם לֹא יַתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ הָרְפוּאָה מִיָּד.
אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לוֹ הָרְפוּאָה מִיָּד בְּלִי חִלּוּל שַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁיִּצְטָרְכוּ לִשְׁהוֹת שָׁעָה מֻעֶטֶת — לֹא יְחַלְּלוּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלִי שׁוּם שִׁהוּי כְּלָל, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין חֲשַׁשׁ סַכָּנָה כְּלָל בְּשִׁהוּי מֻעָט זֶה, לְפִי שֶׁהַשַּׁבָּת דְּחוּיָה הִיא אֵצֶל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וְלֹא הֻתְּרָה לְגַמְרֵי, וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצִּילוֹ בְּלֹא חִלּוּל שַׁבָּת — אֵינָהּ נִדְחֵית בִּשְׁבִילוֹ.
וּמִכָּל מָקוֹם, אַף אִם יֵשׁ לְפָנֵינוּ נָכְרִים אוֹ קְטַנִּים שֶׁאֵינָן בְּנֵי מִצְווֹת — אֵין אוֹמְרִים הֲרֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵלּוּ וְלֹא יִתְחַלֵּל שַׁבָּת עַל יְדֵי יִשְׂרְאֵלִים בְּנֵי מִצְווֹת, לְפִי שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַצִּילוֹ אֶלָּא בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה הָאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת — הֲרֵי נִדְחֶה הַשַּׁבָּת בִּשְׁבִילוֹ לְגַבֵּי יִשְׂרְאֵלִים הַמְחֻיָּבִים בְּהַצָּלָתוֹ, וְאֵין כָּאן חִלּוּל כְּלָל.