Больной в субботу

Орах Хаим · симан 328 · лист 9 из 18
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
(וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמְסַיֵּעַ לִמְלָאכָה גְמוּרָה הוּא שְׁבוּת גָּמוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ״ו, וְאַף כְּשֶׁמְּסַיֵּעַ לִשְׁבוּת עַל כָּל פָּנִים הוּא שְׁבוּת דִּשְׁבוּת, מִכָּל מָקוֹם כָּאן כֵּיוָן שֶׁהִתִּירוּ שְׁבוּת אֲמִירָה לְנָכְרִי לְצֹרֶךְ הַחוֹלֶה — הוּא הַדִּין שֶׁיֵּשׁ לְהַתִּיר שְׁבוּת הַסִּיּוּעַ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַם כֵּן צֹרֶךְ הַחוֹלֶה, שֶׁעַל יְדֵי כָךְ נַעֲשֵׂית הָרְפוּאָה יוֹתֵר בְּטוֹב מִמַּה שֶּׁהָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הַנָּכְרִי לְבַדּוֹ, כְּגוֹן סְגִירַת הָעַיִן שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַכְּחוֹל יָפֶה, וְכֵן פְּתִיחַת הָעַיִן לְהַכְנִיס בּוֹ הַכְּחוֹל, אוֹ לִפְתִיחַת הַפֶּה לְהוֹצִיא הַשֵּׁן, אַף שֶׁהָיָה הַנָּכְרִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בִּלְבַדּוֹ, מִכָּל מָקוֹם לֹא הִצְרִיכוּ חֲכָמִים לְכָךְ לְהָטִיל זֶה עַל הַנָּכְרִי וְשֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ מִי שֶׁהַדָּבָר שַׁיָּךְ לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, דְּהַיְנוּ הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ.
אֲבָל כְּשֶׁהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה שְׁאָר דָּבָר הָאָסוּר, אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין לְיִשְׂרָאֵל (אַחֵר) לְסַיְּעוֹ בַּעֲשִׂיָּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין צֹרֶךְ כְּלָל בְּסִיּוּעוֹ, שֶׁהֲרֵי הַנָּכְרִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בִּלְבַדּוֹ. אֲבָל אִם יֵשׁ אֵיזֶה צֹרֶךְ בְּסִיּוּעוֹ, שֶׁעַל יְדֵי כָךְ נַעֲשֵׂית הָרְפוּאָה יוֹתֵר בְּטוֹב מִמַּה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה הַנָּכְרִי בִּלְבַדּוֹ — מֻתָּר אַף לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר לְסַיְּעוֹ קְצָת).
וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהֵעָשׂוֹת כְּלָל בִּלְתִּי סִיּוּעַ הַיִּשְׂרָאֵל — אָסוּר אַף לַחוֹלֶה עַצְמוֹ לְסַיְּעוֹ:
כבמֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת תַּבְשִׁיל לְקָטָן שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל, שֶׁסְּתָם צָרְכֵי קָטָן דִּינָם כְּצָרְכֵי חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. וּמֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ מֻקְצֶה אֲפִלּוּ בְּיָדַיִם, אִם אִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר:
כגלֹא הִתִּירוּ אֲמִירָה לְנָכְרִי בִּשְׁבִיל חוֹלֶה אֶלָּא כְּשֶׁצָּרִיךְ לָהּ בְּשַׁבָּת, אֲבָל לֹא לְצֹרֶךְ מוֹצָאֵי שַׁבָּת:
כדהִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן — סַכָּנָה הִיא, וְעוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. אֲבָל לְחוֹלֶה אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, מִכָּל מָקוֹם אֵין בְּצִנָּה סַכָּנָה לוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר לְחַמְּמוֹ בִּבְגָדִים, לָכֵן אֵין עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה אֶלָּא עַל יְדֵי נָכְרִים, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין שָׁם בְּגָדִים לְחַמְּמוֹ בָּהֶם.
וּלְהָאוֹמְרִים שֶׁכָּל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה עוֹשִׂין לוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל כָּל מַה שֶּׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת לוֹ בְּחֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּמְנִיעַת הַדָּבָר הַהוּא סַכָּנָה — (מִכָּל מָקוֹם) מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ גַם כֵּן מְדוּרָה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל כְּדַרְכּוֹ בְּחֹל (וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה הֵיאַךְ יֵשׁ לִנְהוֹג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ):