Больной в субботу

Орах Хаим · симан 328 · лист 16 из 18
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
אֲבָל אִם אֵין לוֹ מִחוּשׁ כְּלָל, וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל לִרְפוּאָה אֶלָּא לְצֹרֶךְ אַחֵר, כְּגוֹן הָאוֹכֵל שְׂרָפִים מְתוּקִים וְגוֹמֵעַ בֵּיצָה חַיָּה כְּדֵי לְהַנְעִים הַקּוֹל — מֻתָּר. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן לִרְפוּאָה — אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּרִיא גָמוּר וְאֵין לוֹ שׁוּם מִחוּשׁ:
מדאֵין עוֹשִׂים אַפִּיקְטְוִזִין, דְּהַיְנוּ גְּרָמַת קִיא, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, אֲפִלּוּ בְּחֹל, מִשּׁוּם הֶפְסֵד אֳכָלִין שֶׁבְּמֵעָיו, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הוּא רָעֵב וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל. וְאִם מִצְטַעֵר מֵרֹב הַמַּאֲכָל — בְּחֹל מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּסַם, וּבְשַׁבָּת אָסוּר בְּסַם, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לִרְפוּאָה, אֲבָל מֻתָּר לְהַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ עַד שֶׁיָּקִיא:
מההַחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו — מֻתָּר לִכְפּוֹת עֲלֵיהֶם כּוֹס שֶׁעֵרוּ מִמֶּנּוּ חַמִּין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ הֶבֶל. וְכֵן מֻתָּר לְהַעֲלוֹת אָזְנַיִם, דְּהַיְנוּ גִּידֵי הָאֹזֶן שֶׁיּוֹרְדִין לִפְעָמִים וּמִתְפָּרְקִין הַלְּחָיַיִם — מַעֲלִין אוֹתָם בֵּין בְּיָד בֵּין בִּכְלִי. וְכֵן לְהַעֲלוֹת אֻנְקְלִי, דְּהַיְנוּ תְּנוּךְ שֶׁכְּנֶגֶד הַלֵּב שֶׁנִּכְפָּף לְצַד פְּנִים. מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּסַמְמָנִים כְּדֵי שֶׁנָּחוּשׁ לִשְׁחִיקָה, וְיֵשׁ לוֹ צַעַר מֵהֶם:
מווְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר, שֶׁרְפוּאָתוֹ לָסוּךְ כַּפּוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו בְּשֶׁמֶן וּמֶלַח — מֻתָּר לְסוּכָם בְּשַׁבָּת מִטַּעַם זֶה. וְאֵין לִלְמוֹד מִזֶּה הֶתֵּר לְאוֹתָם שֶׁנּוֹהֲגִים בִּקְצָת מְדִינוֹת לְהָשִׂים תּוֹךְ הַחֹטֶם אֵפֶר מֵעֵשֶׂב כָּתוּשׁ לְהָפִיג הַשִּׁכְרוּת, כִּי אוֹתוֹ אֵפֶר פְּעֻלָּתוֹ כִּרְפוּאָה לִשְׁאָר דְּבָרִים גַּם כֵּן, וְשַׁיָּךְ בּוֹ גְּזֵרַת שְׁחִיקַת סַמָּנִים:
מזאָסוּר לְשַׁפְשֵׁף עַל הַגּוּף בְּכֹחַ, אֲפִלּוּ לְתַעֲנוּג בְּעָלְמָא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ״ז, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּדֵי שֶׁיִּיגַע וְיַזִּיעַ. וְכֵן אָסוּר לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בִּשְׁאָר דָּבָר כְּדֵי שֶׁיַּזִּיעַ לִרְפוּאָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁחַק וְיִשְׁתֶּה סַמָּנִים הַמְּבִיאִים זֵעָה.
וְאָסוּר לִדְחוֹק כְּרֵסוֹ שֶׁל תִּינוֹק כְּדֵי לְהוֹצִיא הָרְעִי, שֶׁמָּא יָבֹא לְהַשְׁקוֹתוֹ סַמָּנִים הַמְשַׁלְשְׁלִים:
מחרוֹחֲצִין לִרְפוּאָה בְּמֵי גְרָר וּבְמֵי חַמְתָן וּבְמֵי טְבֶרְיָא וּבַמַּיִם הַיָּפִים שֶׁבַּיָּם הַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְלוּחִים, לְפִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לִרְחוֹץ בָּהֶם אַף שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה, וְאֵינוֹ נִכָּר שֶׁמְּכַוֵּן לִרְפוּאָה.
אֲבָל לֹא בַּמַּיִם הָרָעִים שֶׁבַּיָּם הַגָּדוֹל, וְלֹא בְּמֵי מִשְׁרֶה, שֶׁהֵם מְאוּסִים, וְאֵין דֶּרֶךְ לִרְחוֹץ בָּהֶם שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁשּׁוֹהֶה בָּהֶם, אֲבָל אִם אֵינוֹ שׁוֹהֶה — מֻתָּר, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כְּמֵקֵר.