Больной в субботу

Орах Хаим · симан 328 · лист 17 из 18
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִרְחוֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא אֶלָּא לִרְפוּאָה — אָסוּר לִרְחוֹץ בָּהֶם בְּשַׁבָּת לִרְפוּאָה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ שׁוֹהֶה בָּהֶם:
מטאֵין רוֹחֲצִין בְּמַיִם הַמְשַׁלְשְׁלִים, וְלֹא בְּטִיט שֶׁטּוֹבְעִין בּוֹ. וְאֵין שׁוֹתִין מַשְׁקֶה הַמְשַׁלְשֵׁל, אֲפִלּוּ הוּא מַאֲכַל בְּרִיאִים וְאֵינוֹ שׁוֹתֵהוּ לִרְפוּאָה כְּלָל. מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֵלּוּ צַעַר הֵם, וְכָתוּב: “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג”:
נלוֹחֲשִׁין עַל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רָצִין אַחֲרָיו, וְאֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם צֵידָה, אֲפִלּוּ לְהַמְחַיְּבִים בִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ:
נאנוֹתְנִין כְּלִי עַל גַּבֵּי הָעַיִן לְהָקֵר, וְהוּא שֶׁיְּהֵא כְּלִי הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל. וְהוּא הַדִּין מַה שֶּׁעוֹשִׂין לְאָדָם שֶׁחָשׁ בְּעֵינָיו, שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתוֹ בְּטַבַּעַת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט הַנֶּפַח:
נבעֶצֶם שֶׁיָּצָא מִמְּקוֹמוֹ — אָסוּר לְהַחֲזִירוֹ, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְבוֹנֶה (וְעוֹד שֶׁכָּל רְפוּאָה אֲסוּרָה). וַאֲפִלּוּ לְשַׁפְשְׁפוֹ הַרְבֵּה בְּצוֹנֵן — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
אֲבָל עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר — מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁאִם לֹא יַחֲזִירוּהוּ בְּשַׁבָּת — יֵשׁ בָּזֶה סַכָּנָה לְאוֹתוֹ אֵבֶר, וּבִמְקוֹם סַכָּנַת אֵבֶר לֹא גָזְרוּ:
נגאָסוּר לְהַנִּיחַ בֶּגֶד עַל מַכָּה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּה דָּם, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּם יִצְבַּע אוֹתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּקַלְקֵל הוּא, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֶגֶד אָדֹם, שֶׁמְּתַקְּנוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא תְּחִלָּה אֶת הַדָּם מֵהַמַּכָּה, מִשּׁוּם חוֹבֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ קוּרֵי עַכָּבִישׁ וּמְכַסֶּה בָהֶם כָּל הַדָּם וְכָל הַחַבּוּרָה, וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. וְיֵשׁ מְפַקְפְּקִים לֶאֱסוֹר כְּרִיכַת קוּרֵי עַכָּבִישׁ, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַפְּאִים, אֶלָּא יִרְחוֹץ בַּמַּיִם אוֹ בַּיַּיִן תְּחִלָּה לְהַעֲבִיר הַדָּם שֶׁבַּמַּכָּה, וְאַחַר כָּךְ יִכְרוֹךְ עָלֶיהָ הַסְּמַרְטוּט. וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם, אֲבָל הָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:
נדאָסוּר לִמְצוֹץ בְּפִיו דָּם מֵהַמַּכָּה, מִשּׁוּם חוֹבֵל. וּבַמִּילָה לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וְלָכֵן אָסוּר לִמְצוֹץ דָּם שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם (וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְפָרֵק כִּלְאַחַר יָד, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים),
וְאָסוּר לְהַנִּיחַ עַל הַמַּכָּה דָּבָר הַמּוֹשֵׁךְ דָּם וְלֵחָה, מִשּׁוּם מְפָרֵק. וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹשֵׁךְ מֵעַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהוּא מַנִּיחוֹ שָׁם כְּדֵי לִמְשׁוֹךְ — הֲרֵי זֶה כְּחוֹבֵל וּמְפָרֵק בְּיָדָיו: