Прочие правила седера

Орах Хаим · симан 475 · лист 6 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִפְסְקָה הֲלָכָה לֹא כְּהִלֵּל וְלֹא כַּחֲבֵרָיו, לְפִיכָךְ לָצֵאת יְדֵי שְׁנֵיהֶם — צָרִיךְ אָדָם שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת מַצָּה בִּלְבַד בְּלֹא מָרוֹר, וִיבָרֵךְ “עַל אֲכִילַת מַצָּה”, שֶׁבִּכְזַיִת זֶה הוּא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה אַף לְפִי דַּעַת הִלֵּל, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת מָרוֹר בִּלְבַד בְּלֹא מַצָּה, וִיבָרֵךְ “עַל אֲכִילַת מָרוֹר”, שֶׁבִּכְזַיִת זֶה הוּא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת מָרוֹר לְפִי דִּבְרֵי חֲבֵרָיו, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ כְּזַיִת מַצָּה וּכְזַיִת מָרוֹר וְיֹאכְלֵם בְּיַחַד זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ כְּהִלֵּל, וְלֹא יְבָרֵךְ עַל כְּרִיכָה זוֹ לֹא בִּרְכַּת הַמַּצָּה וְלֹא בִּרְכַּת הַמָּרוֹר, שֶׁמָּא הֲלָכָה כַּחֲבֵרָיו וְאֵין בִּכְרִיכָה זוֹ שׁוּם מִצְוָה, וְאַף לְפִי דַּעַת הִלֵּל הוּא יוֹצֵא בְּבִרְכַּת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר שֶׁבֵּרַךְ כְּבָר.
וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהָשִׂיחַ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַן הַסְּעוּדָה מִשֶּׁבֵּרַךְ “עַל אֲכִילַת מַצָּה” עַד שֶׁיֹּאכַל כְּרִיכָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה בְּרָכָה זוֹ וּבִרְכַּת הַמָּרוֹר גַּם לִכְרִיכָה זוֹ לְפִי דַּעַת הִלֵּל. וְאִם עָבַר וְשָׂח — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל כְּרִיכָה זוֹ, שֶׁמָּא הֲלָכָה כַּחֲבֵרָיו.
אֲבָל אִם עָבַר וְשָׂח בֵּין הַבְּרָכָה לְהַתְחָלַת אֲכִילַת הַמַּצָּה אוֹ הַמָּרוֹר — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ אִם שָׂח בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַן הַסְּעוּדָה. וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מֵעִנְיַן הַסְּעוּדָה — אֵין לְהָשִׂיחַ לְכַתְּחִלָּה בֵּין הַבְּרָכָה לְהַתְחָלַת הָאֲכִילָה.
וְיֵשׁ נִזְהָרִין בָּזֶה שֶׁלֹּא לְהָשִׂיחַ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַן הַסְּעוּדָה מִשֶּׁבֵּרַךְ “עַל אֲכִילַת מַצָּה” עַד שֶׁיֹּאכַל הָאֲפִיקוֹמָן, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה בְּרָכָה זוֹ גַּם לַאֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן. וְחֻמְרָא יְתֵרָא הִיא.
נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר קֹדֶם אֲכִילַת כְּרִיכָה זוֹ: “כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר כוּ׳”. וְאֵין מַזְכִּירִין פֶּסַח אַף שֶׁהִלֵּל הָיָה כּוֹרֵךְ גַּם כְּזַיִת פֶּסַח בִּכְרִיכָה זוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: “כֵּן עָשָׂה”, וְאָנוּ אֵין לָנוּ פֶּסַח — לְפִיכָךְ אֵין מַזְכִּירִין אוֹתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, הַמַּזְכִּיר — לֹא הִפְסִיד: