Прочие правила седера

Орах Хаим · симан 475 · лист 9 из 10
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
כזוַאֲפִלּוּ אִם הַמָּרוֹר כָּרוּךְ סְבִיב הַמַּצָּה וְנִמְצָא שֶׁהוּא חוֹצֵץ בֵּין הַמַּצָּה לְבֵית הַבְּלִיעָה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִינֵי מַאֲכָל — הֲרֵי הֵן כְּמִין אֶחָד, וּמִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ. אֲבָל אִם כָּרַךְ הַמַּצָּה בְּסִיב וּבְלָעָהּ — לֹא יָצָא, שֶׁהַסִּיב שֶׁאֵינוֹ מִין מַאֲכָל חוֹצֵץ בֵּין הַמַּצָּה לְבֵית הַבְּלִיעָה, וְאֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָה בְּכָךְ:
כחאָכַל מַצָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲכִילָה זוֹ — יָצָא.
וְלֹא אָמְרוּ שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעֲשָׂאָן שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּעֲשִׂיָּה זוֹ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, אֶלָּא בְּמִצְוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן הֲנָאַת הַגּוּף כְּלָל, כְּגוֹן קְרִיאַת שְׁמַע (בְּסִימָן ס׳), וּתְקִיעַת שׁוֹפָר (בְּסִימָן תקפ״ט), וּנְטִילַת לוּלָב (בְּסִימָן תרנ״א), וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁכְּשֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן בַּעֲשִׂיָּתָן לְשֵׁם מִצְוָה — לֹא קִיֵּם הַמִּצְוָה כְּלָל, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּמִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא, וְאֵין עֲשִׂיָּתוֹ נִקְרֵאת עֲשִׂיַּת מִצְוָה. אֲבָל מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּאֲכִילָה, כְּגוֹן פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲנָאָה לַגּוּף, אַף שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָצֵאת בַּאֲכִילָה זוֹ — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי עַל כָּרְחוֹ נֶהֱנָה הַגּוּף מֵאֲכִילָה, וַהֲרֵי זוֹ נִקְרֵאת אֲכִילָה, וְנִמְצָא שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת הָאֲכִילָה.
וּלְפִיכָךְ אֲפִלּוּ לֹא רָצָה לֶאֱכֹל מַצָּה וּכְפָאוּהוּ נָכְרִים אוֹ לִסְטִים לְאָכְלָהּ — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲכִילָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁבְּעַל כָּרְחוֹ נֶהֱנָה מִמֶּנָּה גּוּפוֹ:
כטוְכָל זֶה כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלַּיְלָה זוֹ פֶּסַח וְשֶׁזּוֹ הִיא מַצָּה אֶלָּא שֶׁאֲכָלָהּ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן אוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, אֲבָל אִם לֹא יָדַע שֶׁהַלַּיְלָה פֶּסַח וְאָכַל מַצָּה אֲפִלּוּ בִּרְצוֹנוֹ, וְכֵן אֲפִלּוּ אִם יָדַע שֶׁהַלַּיְלָה פֶּסַח, אֶלָּא שֶׁהָיָה סָבוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְנִזְדַּמְּנָה לוֹ מַצָּה וַאֲכָלָהּ כְּסָבוּר שֶׁזֶּהוּ בָּשָׂר — לֹא יָצָא בַּאֲכִילָה זוֹ.
אֲבָל אִם אָכַל מָרוֹר בְּעִנְיָן זֶה — יָצָא, לְפִי שֶׁמָּרוֹר בִּזְמַן הַזֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְכָל מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵין צָרִיךְ כַּוָּנָה.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁגַּם הַמִּצְוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, לְפִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים תִּקְּנוּ כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה. וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם, לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל מָרוֹר בְּכַוָּנָה בְּלֹא בְּרָכָה: