נח ותיבה

נח · лист 1 из 4
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
ארַבִּי חִיָּיא פָּתַח, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיָדְעֵי אָרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא, דִּבְגִינָהּ יִזְכּוּן לְעָלְמָא דְאָתֵי.
אלה תולדות וכו׳: רבי חייא פתח סוד ועמך כולם צדיקים וגו׳. הוקשה לו כי אחר אלה תולדות נח היה ראוי שיאמר שם חם ויפת, ולא נח איש צדיק, ואמר אשריהם ישראל שעוסקים בתורה ויודעים דרכי התורה שבשבילה יזכו לעולם הבא.
בת״ח, כָּל יִשְׂרָאֵל אִית לוֹן חוּלָקָא לְעָלְמָא דְאָתֵי, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית דְּעָלְמָא אִתְקַיֵּים עֲלֵיהּ, כד״א אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שָׂמְתִּי. וְעַל דָּא, יִשְׂרָאֵל דְּנָטְרֵי בְּרִית, וְקַבִּילוּ לֵיהּ, אִית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי.
ת״ח, כָּל וכו׳: בא וראה, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ושואל, מהו הטעם. ואומר, משום שהם שומרים את הברית, שהעולם מתקיים עליו, כמו שאומר הכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. דהיינו ששומרים ברית מילה בקדושה שלא לטמא אותו בשז״ל, ובעריות. ולפיכך, ישראל ששומרים הברית, כי קבלו אותו עליהם, יש להם חלק לעולם הבא.
גוְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּגִין כָךְ אִקְרוּן צַדִּיקִים, מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, כָּל מָאן דְּנָטִיר הַאי בְּרִית, דְּעָלְמָא אִתְקְיַּים עֲלֵיהּ, אִקְרֵי צַדִּיק. מְנָא לָן מִיּוֹסֵף, בְּגִין דְּנָטַר לֵיהּ לִבְרִית עָלְמָא, זָכָה דְאִקְרֵי צַדִּיק, וְעַל כָּךְ, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ.
וְלֹא עוֹד וכו׳: ולא עוד אלא שישראל נקראים משום זה צדיקים, מכאן למדנו, שכל מי ששומר הברית שהעולם מתקיים עליו נקרא צדיק. מאין לנו זה מיוסף שבשביל ששמר ברית העולם, דהיינו שלא נכשל באשת אדונו, זכה שנקרא צדיק. וזה שכתוב ועמך כולם צדיקים וגו׳. ובזה ביאר לנו רבי חייא את הכתוב, נח איש צדיק, שפירושו, שנח היה שומר הברית, וע״כ נתקיימו תולדותיו, ולכן אוה״כ אלה תולדות נח נח איש צדיק, כי תלויים זה בזה.
דרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, אֵלֶּה בְּכָל אֲתַר פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים תָּנִינָן וכו׳, מַה כְּתִיב לְעֵילָא בְּפָרְשָׁתָא דִבְרֵאשִׁית, וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וגו׳. הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, וְעֲיִּיל לְגִנְתָּא, וְאַשְׁקֵי לֵיהּ מִשַּׁקְיוּ דִלְעֵילָא, וְעָבִיד לֵיהּ נַיְיחָא, וְעָבִיד אִיבִּין, וְרַבֵּי זָרְעִין, וְהוּא כְּדֵין נַיְיחָא לְכֹלָא, וְדָא נַיְיחָא לֵיהּ לְגִנְתָּא, וְדָא עָבִיד נַיְיחָא בֵּיהּ, כד״א כִּי בוֹ שָׁבַת, וּכְתִיב וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְדָא רָזָא דְמִלָּה, דָּא עָבִיד תּוֹלְדוֹת וְלָא אָחֳרָא.
ר׳ אֶלְעָזָר אָמַר וכו׳: רא״א, למדנו בכל מקום שכתוב אל״ה, פוסל את הראשונים וכו׳ מהו כתוב למעלה בפרשת בראשית ונהר יוצא מעדן וגו׳, שפירושו, שנהר הזה שהוא יסוד, נמשך ויוצא מעדן, שהוא חכמה, ונכנס בהגן שהיא מלכות, ומשקה אותו משקוי של מעלה, ועושה לו נחת רוח, ועושה פירות ומגדל זרעים ואז הוא נחת לכל, שזהו נחת להגן שיש לו פירות, והוא מביא נחת להנהר, להיותו עושה את הפירות. כמ״ש, כי בו שבת, היינו בהנהר, שהוא יסוד, וכתיב וישבות ביום השביעי היינו בהגן שהיא מלכות. ומפרש וישבות, מלשון מנוחה ונחת. וז״ס הדבר, זה עושה תולדות היינו היסוד, שה״ס נהר היוצא מעדן, ולא אחר. כי שום ספירה אחרת אינה עושית פירות.