ענין הצמצום

קל״ח פתחי חכמה · лист 4 из 21
Войти
💡Нажмите на слово для перевода. Удерживайте или сделайте двойной клик, чтобы добавить его в свой словарь.
על כן האור המתגלה הזה נקראהו מלכות, ונאמר שהוא כמו חלק האחרון מכל מה שנסתלק, שחשבנום לדוגמת ט׳ ספירות. ועל כן נקראהו רשימו מכל מה שנסתלק.
אמנם ב׳ בחינות נבחין בזה, כי קשר החלקים האלה שהוא חק המצא התחתונים, שהוא מלכות במקומה, לזה נקרא מקום לתחתונים, שהוא הכח הנותן מקום מציאות להם. אך היותה בנויה מרשימו של כל מה שנסתלק, שר״ל שהוא כמו הכח שבכל ספירה להוציא התחתונים, לזה נקרא שורש ממש לתחתונים.
וכן נמצאו ב׳ בחינות אלה במלכות למטה, כי היא מקום מצד מה שנותנת מציאות לתחתונים, ונוסף בה שהיא עצמה שורש פרטי לכל אחד מהם:
שלרוב גדולתו לא היה מושג, זהו הטעם למה נקרא לזה רשימו, אף על פי שאינם מסוג אחד, כי באיזה צד יכולים לבא אל תחת סוג אחד. והיינו כיון שקראנו לא״ס ב״ה אור פשוט, וגם זה אור, אם כן הרי באו אל תחת סוג אחד, אף על פי שזה אור בלתי נראה וזה אור נראה. כי ההראות נחשבהו מקרה נופל ברשימו, שלא היה יכול ליפול באור הראשון.
ומסייע לזה מה שהקדמנו למעלה - שאפילו בספירות אין ההראות חק טבעי, אלא רצוני, שבכח המועט שהוא המוגבל רצה שיהיה, ובבלתי מוגבל לא רצה שיהיה. על כן נקרא רשימו - הכח המוגבל מן הכח הבלתי מוגבל, שבו רצה רצון העליון שיהיה נראה.
יש להקשות, איך נאמר שמה שנסתלק הוא ט׳ ספירות, הלא הספירות הם מוגבלות, ומה שנסתלק הוא בבלתי-תכלית, אם כן אינו סוד ט׳ ספירות? ועוד, ט׳ ספירות הם ט׳ פעולות נבדלות זו מזו, ובבלתי-תכלית אי אפשר לומר חלקים מובדלים, אם כן מה שנסתלק אינם ט׳ ספירות, שבבלתי-תכלית אי אפשר לומר חלקים. שהוא ברור שאין חלק נבדל מחלק אלא מפני הגבול שמחלק ביניהם, ובבלתי-תכלית אין שייך גבול בשום צד, אם כן אי אפשר לומר חלקים.
תשובה, אמת, הספירות הם מוגבלות ומה שנסתלק הוא בלתי-תכלית, ומצד זה לא היה לנו לדמות מה שנסתלק - להם. אבל הט׳ ספירות, אף על פי שהם מוגבלות - מראים על ענין הבלתי-תכלית, והמלכות על הגבול ממש.
וזה, כי הנה שורש הענין הוא, שהפעולות המוגבלות הצריכות לכל מציאות הנבראים, באמת הם ט׳ חלקים, שהם בנין המלכות עצמה, וזה הדרך המוגבל שהיה כלול בא״ס ב״ה שאמרנו למעלה. והבלתי-תכלית היה מתחזק על כל אחד מן הט׳ האלה, ומחזירם לבלי גבול. נמצא כאן סוד עשר ספירות - ט׳ מדרגות של פעולה מוגבלת, כלם ענין אחד, נחשבים מספירה אחת.
שליטת הבלתי-תכלית על כל אחת מהם נחשב לסוד ט׳ ספירות האחרות, ואינם מחולקים מצד עצמם, אלא שהבלתי-תכלית הוא השולט על כל חלק מן הדרך המוגבל, ומחזירו לבלי גבול. על כן הם סוד הט׳ ספירות. אך הספירות שלאחר הצמצום, הנה כולם חלקי המלכות, על כן כולם מוגבלות. אלא שהמלכות שבספירות הוא ענין הדרך המוגבל הכלול למעלה וט׳ ספירות שבספירות הם הוראות הבלתי-תכלית השולט על הדרך המוגבל, ולא בלתי-תכלית עצמו, אלא הוראתו כפי מה שצריך לזה לצורך ההנהגה, כמו שיתבאר במקומו: